דברים כד:י מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי שבועות, תלמוד ירושלמי פאה, תלמוד ירושלמי יבמות ותלמוד ירושלמי שבת

משנה: הַנִּגְזָל כֵּיצַד הָיוּ מְעִידִין אוֹתוֹ שֶׁנִּכְנַס לְבֵיתוֹ לְמַשְׁכְּנוֹ שֶׁלֹּא בִרְשׁוּת. אָמַר לוֹ תֵּן לִי כֵּילַיי שֶׁנָּטַלְתָּה וְהוּא אוֹמֵר לֹא נָטַלְתִּי הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר עַד שֶׁתְּהֵא שָׁם מִקְצָת הוֹדָיָיה. כֵּיצַד אָמַר לוֹ שְׁנֵי כֵילַיי נָטַלְתָּה וְהוּא אוֹמֵר לֹא נָטַלְתִּי אֶלָּא אֶחָד:

הלכה: הַנִּגְזָל כֵּיצַד כול׳. לְתוֹךְ בֵּיתוֹ. לֹא לְתוֹךְ חֲצֵירוֹ. לְמַשְׁכְּנוֹ. לֹא מִשּׁוּם דָּבָר אַחֵר. אָמַר רִבִּי יִצְחָק. וּבִלְבַד בָּעֵדִים. נִכְנְסוּ שְׁנַיִם לְמַשׁכְּנוֹ. יָיבֹא כְהָדָא. יָצָא חָבוּל מִבֵּין שְׁנֵיהֶן. שְׁנֵיהֶן רְאוּיִין לְמַשְׁכְּנוּ. וּמַה חֲמֵי לֵיהּ. בְּשֶׁרָאוּ שְׁנַיִם חוֹבְטִין עָלָיו בְּמַקְלוֹת.

הלכה: מְנַיִין לְרָאשֵׁי שׁוּרוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹנָה כְּתִיב כִּי תִקְצוֹר קְצִירְךָ בְשָׂדֶךָ וְשָׁכַחְתָּ מַה שֶׁאַתָּה קוֹצֵר אַתָּה שׁוֹכֵחַ. עַד כְּדוֹן רָאשֵׁי שׁוּרוֹת קָמָה. סוֹף שׁוּרוֹת קָמָה אָמַר רִבִּי יוֹנָה לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ. מִמְּקוֹמוֹ שֶׁבָּאָת לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ. עַד כְּדוֹן רָאשֵׁי שׁוּרוֹת עוֹמָרִין. סוֹף שׁוּרוֹת עוֹמָרִין. אָמַר רִבִּי יוֹנָה נֵילַף רֹאשׁ שׁוּרוֹת עוֹמָרִין מֵרֹאשׁ שׁוּרוֹת קָמָה וְסוֹף שׁוּרוֹת קָמָה מִסּוֹף שׁוּרוֹת עוֹמָרִין.