דברים כד:יא מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי גיטין, תלמוד ירושלמי בבא מציעא, בבא קמא וגיטין

בַּח֖וּץ תַּעֲמֹ֑ד וְהָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ נֹשֶׁ֣ה ב֔וֹ יוֹצִ֥יא אֵלֶ֛יךָ אֶֽת־הַעֲב֖וֹט הַחֽוּצָה׃

תלמוד ירושלמי גיטין

דָּרַשׁ רִבִּי סִימַאי. וְהָאִישׁ. זֶה שָׁלִיחַ בֵּית דִּין. שֶׁאִם נִכְנַס הַמַּלְוֶה הוּא מוֹצִיא אֶת הַיָּפֶה. וְאִם נִכְנַס הַלֹּוֶה הוּא מוֹצִיא אֶת הָרָע. הָּא כֵיצַד. שָׁלִיחַ בֵּית דִּין נִכְנַס וּמוֹצִיא אֶת הַבֵּינוֹנִית. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר. דְּבַר תּוֹרָה הוּא שֶׁיִּכָּנֵס הַמַּלְוֶה. דִּכְתִיב וְהָאִישׁ אֲשֶׁר אַתֶּה נוֹשֶׁה בוֹ יוֹצִיא אֵלֶיךָ אֶת הָעֲבוֹט הַחוּצָה. עַד כְּדוֹן מַשְׁכּוֹנוֹ. קַרְקָעוֹ לָמַד מִמַּשְׁכּוֹנוֹ. מַה מַשְׁכּוֹנוֹ בַּבֵּינוֹנִית אַף קַרְקָעוֹ בַּבֵּינוֹנִית.
שאל רבBookmarkShareCopy

תלמוד ירושלמי בבא מציעא

משנה: הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ לֹא יְמַשְׁכְּנֶנּוּ אֶלָּא בְּבֵית דִּין וְלֹא יִכָּנֵס לְבֵיתוֹ לִיטּוֹל מַּשְׁכּוֹנוֹ שֶׁנֶּאֲמַר בַּחוּץ תַּעֲמוֹד. הָיוּ לוֹ שְׁנֵי כֵלִים נוֹטֵל אֶחָד וּמַחֲזִיר אֶחָד. מַחֲזִיר אֶת הַכַּר בַּלַּיְלָה וְאֶת הַמַּחֲרֵישָׁה בַיּוֹם. וְאִם מֵת אֵינוֹ מַחֲזִיר לְיוֹרְשָׁיו. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אַף לְעַצְמוֹ אֵינֶנּוּ מַחֲזִיר אֶלָּא עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם וּמִשְׁלֹשִׁים יוֹם וּלְהַלָּן מוֹכְרָן בְּבֵית דִּין.
שאל רבBookmarkShareCopy

תלמוד ירושלמי בבא מציעא

הלכה: כְּתִיב בִּנְזָקִין שֶׁיְּהֵא גוֹבֶה בָּעִידִית. שֶׁנֶּאֱמַר מֵיטַב שָׂדֵהוּ וגו׳. וּכְתִיב בְּמִלְוָה שֶׁיְּהֵא גוֹבֶה בְּבֵינוֹנִית. שֶׁנֶּאֱמַר וְהָאִישׁ אֲשֶׁר אַתָּה נוֹשֶׁה בוֹ וגו׳. לָמְדוּ קַרְקָעוֹת מִן הַמַּשְׁכּוֹנוֹת. וְדִכְוָותָהּ יְלַמֵּדוּ מַשְׁכּוֹנוֹת מִקַּרְקָעוֹת. פֵּירַשׁ רִבִּי סִימַאי. דְּבַר תּוֹרָה שֶׁיְּהֵא שָׁלִיחַ בֵּית דִּין נִכְנַס וְגוֹבֶה בְּבֵינוֹנִית. שֶׁאִם יִכָּנֵס הַמַּלְוֶה הֲרֵי הוּא מוֹצִיא הַיָּפֶה. וְאִם יִכָּנֵס הַלּוֹוֶה מוֹצִיא הָרַע. אֶלָּא שָׁלוּחַ בֵּית דִּין נִכְנַס וְגוֹבֶה בְּבֵינוֹנִית. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. דְּבַר תּוֹרָה שֶׁיְּהֵא הַלּוֹוֶה נִכְנַס. שֶׁנֶּאֱמַר וְהָאִישׁ אֲשֶׁר אַתָּה נוֹשֶׁה בוֹ וגו׳. אָמַר רִבִּי לָא. תַּנֵּיי תַמָּן. חָבוֹל. בְּבֵית דִּין. שֶׁלֹֹּא בְּבֵית דִּין מְנַיִין. תַּלְמוּד לוֹמַר אִם חָבוֹל תַּחְבּוֹל. מִישְׁכְּנוֹ שֶׁלֹּא בִרְשׁוּת עוֹבֵר עַל כָּל שֵּׁם וְשֵׁם שֶׁיֵּשׁ לוֹ. אָמַר רִבִּי לָא. הוּא גָרַם לְעַצְמוֹ [לַעֲבוֹר] עַל כָּל שֵּׁם וְשֵׁם שֶׁיֵּשׁ לוֹ.
שאל רבBookmarkShareCopy