הָשֵׁב֩ תָּשִׁ֨יב ל֤וֹ אֶֽת־הַעֲבוֹט֙ כְּבֹ֣א הַשֶּׁ֔מֶשׁ וְשָׁכַ֥ב בְּשַׂלְמָת֖וֹ וּבֵֽרֲכֶ֑ךָּ וּלְךָ֙ תִּהְיֶ֣ה צְדָקָ֔ה לִפְנֵ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ (ס)
תלמוד ירושלמי פאה
מוֹנְבַז הַמֶּלֶךְ עָמַד וּבִיזְבֵּז אֶת כָּל נְכָסָיו לַעֲנִּיִּים שָׁלְחוּ לוֹ קְרוֹבָיו וְאָמְרוּ לוֹ אֲבוֹתֶיךָ הוֹסִיפוּ עַל שֶׁלָּהֶן וְעַל שֶׁל אֲבוֹתֵיהֶן. וְאַתְּ בִּיזְבַּזְתָּה אֶת שֶׁלָּךְ וְאֶת שֶׁל אֲבוֹתֶיךָ. אָמַר לָהֶן כָּל שֶׁכֵּן אֲבוֹתַיי גָּנְזוּ בָאָרֶץ. וַאֲנִי גָנַזְתִּי בַשָּׁמַיִם שֶׁנֶּאֱמַר אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח וְצֶדֶק מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף. אֲבוֹתַיי גָּנְזוּ אוֹצְרוֹת שֶׁאֵין עוֹשִׂין פֵּירוֹת. וַאֲנִי גָנַזְתִּי אוֹצְרוֹת שֶׁהֵן עוֹשִׂין פֵּירוֹת שֶׁנֶּאֱמַר אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב כִּי פְרִי מַעַלְלֵיהֶם יֹאכֵלוּ. אֲבוֹתַיי כָּנְסוּ בְּמָקוֹם שֶׁהַיַּד שׁוֹלֶטֶת בּוֹ. וַאֲנִי כָנַסְתִּי בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הַיַּד שׁוֹלֶטֶת בּוֹ שֶׁנֶּאֱמַר צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאוֹ. אֲבוֹתַיי כָּנְסוּ מָמוֹן. וַאֲנִי כָנַסְתִּי נְפָשׁוֹת שֶׁנֶּאֱמַר וְלוֹקֵחַ נְפָשׁוֹת חָכָם. אֲבוֹתַיי כָּנְסוּ לַאֲחֵרִים. וַאֲנִי כָנַסְתִּי לְעַצְמִי שֶׁנֶּאֱמַר וּלְךָ תִהְיֶה צְדָקָה. אֲבוֹתַיי כָּנְסוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה. וַאֲנִי כָנַסְתִּי לְעוֹלָם הַבָּא שֶׁנֶּאֱמַר וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת. וְלָא מִית אֶלָּא שֶׁלֹּא יָמוּת מִיתָה לְעָתִיד לָבוֹא.
תלמוד ירושלמי בבא מציעא
משנה: הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ לֹא יְמַשְׁכְּנֶנּוּ אֶלָּא בְּבֵית דִּין וְלֹא יִכָּנֵס לְבֵיתוֹ לִיטּוֹל מַּשְׁכּוֹנוֹ שֶׁנֶּאֲמַר בַּחוּץ תַּעֲמוֹד. הָיוּ לוֹ שְׁנֵי כֵלִים נוֹטֵל אֶחָד וּמַחֲזִיר אֶחָד. מַחֲזִיר אֶת הַכַּר בַּלַּיְלָה וְאֶת הַמַּחֲרֵישָׁה בַיּוֹם. וְאִם מֵת אֵינוֹ מַחֲזִיר לְיוֹרְשָׁיו. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אַף לְעַצְמוֹ אֵינֶנּוּ מַחֲזִיר אֶלָּא עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם וּמִשְׁלֹשִׁים יוֹם וּלְהַלָּן מוֹכְרָן בְּבֵית דִּין.