הַשְׁקִיפָה֩ מִמְּע֨וֹן קָדְשְׁךָ֜ מִן־הַשָּׁמַ֗יִם וּבָרֵ֤ךְ אֶֽת־עַמְּךָ֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֵת֙ הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תָּה לָ֑נוּ כַּאֲשֶׁ֤ר נִשְׁבַּ֙עְתָּ֙ לַאֲבֹתֵ֔ינוּ אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ׃ (ס)
תלמוד ירושלמי מעשר שני
הלכה: מַעֲשֵׂר שֵׁינִי אֵין מוֹכְרִין אוֹתוֹ. אֵין מוֹכְרִין אוֹתוֹ מִפְּנֵי שֶׁכָּתוּב בּוֹ קְדוּשָׁה. אֵין מְמַשְׁכְּנִין אוֹתוֹ מִפְּנֵי שֶׁכָּתוּב בּוֹ בְּרָכָה. כֵּיצַד אֵין מוֹכְרִין אוֹתוֹ. לֹא יֹאמַר אָדָם לַחֲבֵירוֹ הָא לָךְ אֶת הַמָּנֶה הַזֶּה שֶׁלְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְתֵן לִי בוֹ חֲמִשִּׁים זוּז שֶׁלְחוּלִין.
תלמוד ירושלמי פאה
רִבִּי חוּנָא בְשֵׁם רַב אָבִין קִנָּמוֹן מַאֲכָל עִזִּים הָיָה הָיוּ יִשְׂרָאֵל מְגַדְּלִין אוֹתוֹ. רִבִּי חוּנָא בְשֵׁם רִבִּי אָבִין שְׁנֵי תְמִידִין שֶׁהָיוּ מַקְרִיבִין בְּכָל יוֹם הָיוּ מַרְכִּיבִין אוֹתָן עַל גַּבֵּי גָּמָל וְרַגְלֵיהֶן נוֹגְעוֹת בָּאָרֶץ. רִבִּי חוּנָא בְשֵׁם רִבִּי אִידִי מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁקָּשַׁר עֵז לִתְאֵינָה וּבָא וּמָצָא דְבַשׁ וְחָלָב מְעוּרָבִין.
תלמוד ירושלמי תענית
חַד בַּר נַשׁ הֲוָה מַפִּיק מַעְשְׂרוֹי כְתִיקֻּנָן. אָמַר לֵיהּ רִבִּי מָנָא. קוּם אֱמוֹר בִּעַרְתִּי הַקּוֹדֶשׁ מִן הַבַּיִת.