וְאָמַרְתָּ֡ לִפְנֵי֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ בִּעַ֧רְתִּי הַקֹּ֣דֶשׁ מִן־הַבַּ֗יִת וְגַ֨ם נְתַתִּ֤יו לַלֵּוִי֙ וְלַגֵּר֙ לַיָּת֣וֹם וְלָאַלְמָנָ֔ה כְּכָל־מִצְוָתְךָ֖ אֲשֶׁ֣ר צִוִּיתָ֑נִי לֹֽא־עָבַ֥רְתִּי מִמִּצְוֺתֶ֖יךָ וְלֹ֥א שָׁכָֽחְתִּי׃
תלמוד ירושלמי סוטה
משנה: אֵילּוּ נֶאֱמָרִין בִּלְשׁוֹנָם. פָּרָשַׁת סוֹטָה וּוִידּוּי מַעֲשֵׂר וְקִרְיַת שְׁמַע וּתְפִילָּה וּבִרְכַּת הַמָּזוֹן וּשְׁבוּעַת הָעֵדוּת וּשְׁבוּעַת הַפִּיקָּדוֹן.
תלמוד ירושלמי סוטה
הלכה: מְשׁוּחַ מִלְחָמָה כול׳. מְשׁוּחַ מִלְחָמָה לָמָּה. בְּגִין דִּכְתִיב וְדִיבֵּר. הֲרֵי קִרְיַת שְׁמַע הֲרֵי כָתוּב בָּהּ וְדִבַּרְתָּ בָּם וְהִיא נֶאֱמֶרֶת בְּכָל לָשׁוֹן. אֶלָּא בְגִין דִּכְתִיב בָּהּ אֲמִירָה. הֲרֵי פָרָשַׁת וִידּוּי מַעֲשֵׂר הֲרֵי כָתוּב בָּהּ אֲמִירָה וְהִיא נֶאֱמֶרֶת בְּכָל לָשׁוֹן. אָמַר רִבִּי חַגַּיי. נֶאֱמַר כָּאן נְגִישָׁה. וְנֶאֱמַר לְהַלָּן וְנִגְּשׁוּ הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי. מַה נְגִישָׁה שֶׁנֶּאֶמְרָה לְהַלָּן בִּלְשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ אַף כָּאן בִּלְשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ. עַד כְּדוֹן כְּרִבִּי עֲקִיבָה דּוּ אָמַר. לְשׁוֹנוֹת רִיבּוּיִין הֵן. כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל דּוּ אָמַר. לְשׁוֹנוֹת כְּפוּלִין הֵן. אָמַר רִבִּי חִיָיה בַּר אַבָּא. נֶאֱמַר כָּאן נְגִישָׁה. וְנֶאֱמַר לְהַלָּן וְנִגַּשׁ מֹשֶׁה אֶל הָעֲרָפֶל. מַה נְגִישָׁה שֶׁנֶּאֶמְרָה לְהַלָּן בִּלְשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ אַף כָּאן בִּלְשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ.