וְכָתַבְתָּ֣ עַל־הָאֲבָנִ֗ים אֶֽת־כָּל־דִּבְרֵ֛י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּ֖את בַּאֵ֥ר הֵיטֵֽב׃ (ס)
תלמוד ירושלמי סוטה
משנה: וְאַחַר כָּךְ הֵבִיאוּ אֶת הָאֲבָנִים וּבָנוּ אֶת הַמִּזְבַּחֵ וְסָדוּהוּ בַסִּיד וְכָתְבוּ עָלָיו אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בְּשִׁבְעִים לָשׁוֹן שֶׁנֶּאֱמַר בַּאֵר הֵיטֵב וְנָטְלוּ אֶת הָאֲבָנִים וּבָאוּ וְלָנוּ בִמְקוֹמָן.
תלמוד ירושלמי סוטה
נִמְצֵאתָ אוֹמֵר. שְׁלֹשָׁה מִינֵי אֲבָנִים הֵן. אַבְנֵי הַמָּלוֹן. וָאֲבַנִים שֶׁהִנִּיחַ יְהוֹשֻׁעַ תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים. וְאִיסְטֵלִיּוֹת שֶׁנָּתַן לָהֶן מֹשֶׁה. אָמַר רִבִּי חֲנִינָן. פָּשִׁיט לֹן. אַרְבָּעָה מִינֵי אֲבָנִים הֵן. אָמַר רִבִּי סִימוֹן בַּר זְבִיד. וְיֵאוּת. אִין תֵּימַר. אַבְנֵי הַמָּלוֹן. לְשָׁעָה הָיוּ וְנִגְנְזוּ. אִין תֵּימַר. אֲבָנִים שֶׁהֵקִים יְהוֹשֻׁעַ תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים. מְשׁוּקָּעוֹת הָיוּ בַמַּיִם. אִין תֵּימַר. אִיסְטֵלִיּוֹת שֶׁנָּתַן לָהֶן מֹשֶׁה. כְּבָר נִכְנְסוּ עִמָּהֶן לָאָרֶץ. אֶלָּא כֵן אֲנָן קַיָימִין בָּאֲבָנִים שֶׁהֵקִים לָהֶן יְהוֹשֻׁעַ עַל גַּב הַיַּרְדֵּן.
סוטה
ואחר כך הביאו את האבנים ובנו את המזבח וסדוהו בסיד וכתבו עליו את כל דברי התורה בשבעים לשון שנאמר (דברים כז, ח) באר היטב ונטלו את האבנים ובאו