זֵיתִ֛ים יִהְי֥וּ לְךָ֖ בְּכָל־גְּבוּלֶ֑ךָ וְשֶׁ֙מֶן֙ לֹ֣א תָס֔וּךְ כִּ֥י יִשַּׁ֖ל זֵיתֶֽךָ׃
תלמוד ירושלמי שביעית
אָמַר רִבִּי יוֹנָה כְּתִיב כִּי יִשַּׁל זֵיתֶיךָ. חַד לִתְלַת מֵאָה וְאַרְבָּעִין קִיֵים בָּהּ. אָמַר רִבִּי יוֹנָה כְּתִיב כִּי עֵץ נָשָׂא פִרְיוֹ מַגִּיד שֶׁלֹא נָשָׂא פִירְיוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה. וּתְאֵינָה וַגֶּפֶן נָתְנוּ חֵילָם מַגִּיד שֶׁלֹא נָתְנוּ חֵילֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה.
ביצה
אמר מר זוטרא מאן דתני משילין לא משתבש ומאן דתני משחילין לא משתבש מאן דתני משילין לא משתבש דכתיב (דברים כח, מ) כי ישל זיתך ומאן דתני משחילין לא משתבש דתנן השחול והכסול שחול שנשמטה ירכו כסול שאחד מירכותיו גבוהה מחברתה
ברכות
אקרינן (דברים כח, מ) זיתים יהיו לך בכל גבולך וגו' לאביי א"ל מרישיה לרבא א"ל מסיפיה