כִּי֩ אֶת־אֲשֶׁ֨ר יֶשְׁנ֜וֹ פֹּ֗ה עִמָּ֙נוּ֙ עֹמֵ֣ד הַיּ֔וֹם לִפְנֵ֖י יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וְאֵ֨ת אֲשֶׁ֥ר אֵינֶ֛נּוּ פֹּ֖ה עִמָּ֥נוּ הַיּֽוֹם׃
תלמוד ירושלמי סוטה
וּשְׁבוּעַת הָעֵדוּת וּשְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן. מַשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ בִלְשׁוֹנוֹ. הִשְׁבִּיעָן שֶׁלֹּא בִלְשׁוֹנָן וְאָמְרוּ. אָמֵן. הֲרֵי אֵילּוּ פְטוּרִין. כְּהָדָא דְתַנֵּי. שְׁבוּעַת הַדַּיָינִין כִּתְנַיִין שֶׁבְּלִיבֵּינוּ לֹא כִתְנַיִין שֶׁבְּלִיבְּכֶם. אָמַר רִבִּי יוּדָן. חֲזָקָה כִתְנַיִין שֶׁבְּלִיבּוֹ הוּא מַשְׁבִּיעוֹ. וְלָמָּה הוּא מַתְנֶה עִמּוֹ. מִפְּנֵי הַהֶדְיוֹטוֹת. שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ. יֵשׁ תְּנַיִין בַּשְּׁבוּעוֹת. תַּנָּא רִבִּי חֲנַנְיָה קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. וְהָא כְתִיב. כִּי אֶת אֲשֶׁר יֵשְׁנוֹ פֹה עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם. מַה שְׁמַע מִינָהּ. אָמַר לֵיהּ. הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים אַחֲרֵינוּ אֵין בְּלִיבָּם תְּנַיי.
שבועות
כי את אשר ישנו פה אין לי אלא אותן העומדין על הר סיני דורות הבאים וגרים העתידין להתגייר מנין ת"ל (דברים כט, יד) ואת אשר איננו
שבת
שבא נחש על חוה הטיל בה זוהמא ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן עובדי כוכבי' שלא עמדו על הר סיני לא פסקה זוהמתן א"ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי גרים מאי א"ל אע"ג דאינהו לא הוו מזלייהו הוו דכתיב (דברים כט, יד) את אשר ישנו פה עמנו עומד היום לפני ה' אלהינו ואת אשר איננו פה וגו'