דברים כ:טז מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי עבודה זרה, סוטה, תלמוד ירושלמי סנהדרין וסנהדרין

הלכה: עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהִנִּיחוּהָ עוֹבְדֶיהָ כול׳. תַּנֵּי. מִלְחֶמֶת יְהוֹשֻׁעַ אֲסוּרָה. בְּמִלְחֶמֶת יְהוֹשֻׁעַ מוּתֶּרֶת. מִלְחֶמֶת דָּוִד מוּתֶּרֶת. בְּמִלְחֶמֶת דָּוִד אֲסוּרָה. מִלְחֶמֶת יְהוֹשֻׁעַ אֲסוּרָה. דִּכְתִיב כִּי הַחֲרֵם תַּחֲרִימֵם. בְּמִלְחֶמֶת יְהוֹשֻׁעַ מוּתֶּרֶת. שֶׁהִיא לְשָׁעָה. מִלְחֶמֶת דָּוִד מוּתֶּרֶת. מַה שֶׁהָיָה אִיתַיי הַגִּיתִּי מְבַטֵּל. בְּמִלְחֶמֶת דָּוִד אֲסוּרָה. שֶׁהִיא לְעוֹלָם.

מאי טעמא דרבי ישמעאל איידי דכתיב (דברים כ, טז) לא תחיה כל נשמה איצטריך נמי למיכתב לעולם בהם תעבודו למישרי אחד מכל האומות שבא על הכנענית והוליד ממנה בן שאתה רשאי לקנותו

הלכה: הַמְכַשֵּׁף הָעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה כול׳. מְכַשֵּׁפָה לֹא תְחַיֶּה. אֶחָד הָאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָּׁה. אֶלָּא שֶׁלִּימְּדָתָךְ הַתּוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ מִפְּנֵי שֶׁרוֹב הַנָּשִׁים כַּשְׁפָנִיּוֹת. אָמַר רִבִּי לִעֶזֶר. מְכַשֵּׁף בְּסְקִילָה. מַה טַעֲמָא דְּרִבִּי לִעֶזֶר. נֶאֱמַר כָּאן מְכַשֵּׁפָה לֹא תְחַיֶּה. וְנֶאֱמַר לְהַלָּן אִם בְּהֵמָה אִם אִישׁ לֹא יִחְיֶה. מַה לֹא יִחְיֶה שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן בִּסְקִילָה אַף כָּאן בִּסְקִילָה. מַה טַעֲמוֹן דְּרַבָּנִין. נֶאֱמַר כָּאן מְכַשֵּׁפָה לֹא תְחַיֶּה. וְנֶאֱמַר לְהַלָּן לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה. מַה לֹא תְחַיֶּה שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן מִיתָה בַּחֶרֶב. אַף לֹא תְחַיֶּה שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן מִיתָה בַּחֶרֶב. אָמַר רִבִּי עֲקִיבָה. מִן הַדָּבָר הַזֶּה אֲנִי מַכְרִיעוֹ. מוּטָּב שֶׁיְּלַמֵּד לֹא תְחַיֶּה מִלֹא תְחַיֶּה וְאַל יוֹכִיחַ לֹא יִחְיֶה. מַה טַעֲמָא דְּרִבִּי יְהוּדָה. נֶאֱמַר כָּאן מְכַשֵּׁפָה לֹא תְחַיֶּה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן כָּל שׁוֹכֵב עִם בְּהֵמָה מוֹת יוּמָת. מַה מִיתַת הַבְּהֵמָה בִּסְקִילָה אַף כָּאן בִּסְקִילָה.