דברים לא:יא מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי עבודה זרה, תלמוד ירושלמי חגיגה, חגיגה וקידושין

גַּסּוּת רוּחוֹ שֶׁלְּיָרָבְעַם הִיא הֶחֱלִיטָתוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בַּר יַעֲקֹב. בְּמוֹצָאֵי שְׁמִיטָּה מָלַךְ יָרָבְעַם עַל יִשְׂרָאֵל. הָדָא הִיא דִכְתִיב מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים בְּמוֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִיטָּה בְּחַג הַסּוּכּוֹת. בְּבוֹא כָל יִשְׂרָאֵל לֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי יְי אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר תִּקְרָא אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת נֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל בְּאָזְנֵיהֶם. אָמַר. אֲנָא מִיתְבָּעֵי מִיקְרֵי קָאִים אֲנָא. וְאִינּוּן אָמְרִין. מַלְכָּא דְאַתְרָא קָדַם. וְאִין מִיקָרִי תִּינָיָין גְּנַאי הוּא לִי. וְאִין לָא נִיקְרִי בִּיזָּיוֹן הוּא לִי. וְאִין מַרְפִּינוֹן אָזְלוֹן סָלְקוֹן אִינּוּן שַׁבקוֹן יָתִי. אָזְלִין לוֹן גַּבֵּי רְחַבְעָם בֶּן שְׁלֹמֹה. הָדָא הִיא דִּכְתִיב אִם יַעֲלֶה הָעָם הַזֶּה לַעֲשׂוֹת זְבָחִים בְּבֵית יי בִּירוּשָׁלַם יָשׁוּב לֵב הָעָם הַזֶּה אֶל אֲדֹנֵיהֶם אֶל רְחַבְעָם. מֶה עָשָׂה. עָשָׂה שְׁנֵי עֶגְלֵי זָהָב וְכָתַב עַל לִיבָּן. וַהֲרָגוּךָ. אָמַר. כָּל מֶלֶךְ דִּיקוּם יִסְתַּכֵּל בּוֹן. אָמַר רִבִּי חוּנָה. חוֹבֵר חֲבָרִים מְחוּכָּם. כָּל מִי שֶׁהָיָה חוֹבְרוֹ הָיָה חוֹבְרוֹ. אָמַר רִבִּי חוּנָה. וְשַׁחֲטָה שֵׂטִים הֶעְמִיקוּ. שֶׁהֶעֱמִיק בְּרֶשַׁע. אֲמַר. כָּל דִּמְפַרְסֵים אֲנָא קְטִיל לֵיהּ.

רִבִּי יוֹחָנָן בָּעֵי. חֵרֵשׁ בְּאָזְנוֹ אַחַת מָהוּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. מַחֲלוֹקֶת רִבִּי יוֹסֵי וְרַבָּנִן. דְּתַנֵּי וְלִבְנֵי אַהֲרֹן תַּעֲשֶׂה כוּתֳנוֹת. רַבָּנִן אָמְרֵי. שְׁתֵּי כוּתֳנוֹת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. רִבִּי יוֹסֵי אָמַר. אֲפִילוּ כֻתֳּונֶת אַחַת לָכָל אֶחָד וְאֶחָד. מַה טַעֲמוֹן דְּרַבָּנִן. וְלִבְנֵי אַהֲרֹן תַּעֲשֶׂה כוּתֳנוֹת. מַה טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי. לְמֵאָה בְנֵי אַהֲרֹן תַּעֲשֶׂה כוּתֳנוֹת. וְהָכָא תִּקְרָא אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת נֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל בְּאָזְנֵיהֶם. רַבָּנִן אָמְרֵי. שְׁתֵּי אָזְנַיִים לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. רִבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר. אֲפִילוּ אוֹזֶן אַחַת לָכָל אֶחָד וְאֶחָד.

לענין ראיה גמר ראיה ראיה מהקהל דכתיב (דברים לא, יב) הקהל את העם האנשים והנשים והטף וכתיב (דברים לא, יא) בבא כל ישראל לראות