דברים לג:כ מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי סוטה ואבות דרבי נתן נוסח ב

תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי יוּדָה. אִילּוּלֵא שֶׁהַדָּבָר כָּתוּב לֹא הָיָה אֶיפְשַׁר לְאוֹמְרוֹ. מְלַמֵּד כְּשֶׁמֵּת מֹשֶׁה הָיָה מוּטָּל עַל כַּנְפֵי שְׁכִינָה כְּאַרְבָּעַת מִיל מִנַּחֲלַת בְּנֵי רְאוּבֵן עַד נַחֲלַת בְּנֵי גָד. שֶׁמֵּת בְּנַחֲלַת בְּנֵי רְאוּבֵן וְנִקְבַּר בְּנַחֲלַת בְּנֵי גָד. וּמְנַיִין שֶׁמֵּת בְּנַחֲלַת בְּנֵי רְאוּבֵן. שֶׁנֶּאֱמַר וּבְנֵי רְאוּבֵן בָּנוּ אֶת חֶשְׁבּוֹן וְאֶת אֶלְעָלֶה וְאֶת קִרְיָיתַיִם וְאֶת נְבוֹ. וּכְתִיב עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה הַר נְבוֹ וּמוּת בָּהָר אֲשֶׁר אַתָּה עוֹלֶה שָׁמָּה. וּמְנַיִין שֶׁנִּקְבַּר בְּנַחֲלַת בְּנֵי גָד. שֶׁנֶּאֱמַר וּלְגָד אָמַר בָּרוּךְ מַרְחִיב גָּד וגו׳ כִּי שָׁם חֶלְקַת מְחוֹקֵק סָפוּן. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה אוֹמֵר. וַיֵּתֵא רָאשֵׁי עָם. וּמַלְאֲכֵי שָׁרֵת הָיוּ אוֹמְרִים. צִדְקַת יי עָשָׂה. וְיִשְׂרָאֵל הָיוּ אוֹמְרִין. וּמִשְפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל. אֵילּוּ וָאֵילּוּ הָיוּ אוֹמְרִים. יָבוֹא שָׁלוֹם יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם הוֹלֵךְ נְכוֹחוֹ.

תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי יוּדָה. אִילּוּלֵא שֶׁהַדָּבָר כָּתוּב לֹא הָיָה אֶיפְשַׁר לְאוֹמְרוֹ. מְלַמֵּד כְּשֶׁמֵּת מֹשֶׁה הָיָה מוּטָּל עַל כַּנְפֵי שְׁכִינָה כְּאַרְבָּעַת מִיל מִנַּחֲלַת בְּנֵי רְאוּבֵן עַד נַחֲלַת בְּנֵי גָד. שֶׁמֵּת בְּנַחֲלַת בְּנֵי רְאוּבֵן וְנִקְבַּר בְּנַחֲלַת בְּנֵי גָד. וּמְנַיִין שֶׁמֵּת בְּנַחֲלַת בְּנֵי רְאוּבֵן. שֶׁנֶּאֱמַר וּבְנֵי רְאוּבֵן בָּנוּ אֶת חֶשְׁבּוֹן וְאֶת אֶלְעָלֶה וְאֶת קִרְיָיתַיִם וְאֶת נְבוֹ. וּכְתִיב עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה הַר נְבוֹ וּמוּת בָּהָר אֲשֶׁר אַתָּה עוֹלֶה שָׁמָּה. וּמְנַיִין שֶׁנִּקְבַּר בְּנַחֲלַת בְּנֵי גָד. שֶׁנֶּאֱמַר וּלְגָד אָמַר בָּרוּךְ מַרְחִיב גָּד וגו׳ כִּי שָׁם חֶלְקַת מְחוֹקֵק סָפוּן. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה אוֹמֵר. וַיֵּתֵא רָאשֵׁי עָם. וּמַלְאֲכֵי שָׁרֵת הָיוּ אוֹמְרִים. צִדְקַת יי עָשָׂה. וְיִשְׂרָאֵל הָיוּ אוֹמְרִין. וּמִשְפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל. אֵילּוּ וָאֵילּוּ הָיוּ אוֹמְרִים. יָבוֹא שָׁלוֹם יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם הוֹלֵךְ נְכוֹחוֹ.

ומנין שמת בנחלת ראובן שנאמר ובני ראובן בנו את חשבון [וגו'] ואת נבו ואת בעל מעון (במדבר ל"ב ל"ח). ומנין שנקבר בנחלת בני גד שנאמר ולגד אמר ברוך מרחיב גד [וגו'] וירא ראשית לו כי שם חלקת מחוקק ספון (דברים ל"ג כ' כ"א):