דניאל ג:כה מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי שבת וסנהדרין

אָמַר רִבִּי לֵוִי. כָּל הַמְנַחֵשׁ סוֹפוֹ לָבוֹא עָלָיו. וּמַה טַעַם. כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב. כִּי לוֹ נַחַשׁ. אָמַר רִבִּי אָחָא בַּר זְעִירָא. כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ מְנַחֵשׁ מְחִיצָתוֹ לִפְנִים כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת. וּמַה טַעַם. כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵל. אָמַר רִבִּי חֲנִינָא בְרֵיהּ דְּרִבִּי אַבָּהוּ. כִּבְחֲצִי יָמָיו שֶׁל עוֹלָם הָיָה אוֹתוֹ רָשָׁע עוֹמֵד. מַה טַעַמֵיהּ. כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵל. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה בֶּן אֶלְעָזָר. עֲתִידָה בַת קוֹל לִהְיוֹת מְפוֹצֶצֶת בְּאֳהָלֵי צַדִּיקִים וְאוֹמֶרֶת. כָּל מִי שֶׁפָּעַל עִם אֵל יָבוֹא וְיִטּוּל שְׂכָרוֹ. רִבִּי בֶרֶכְיָה בְשֵׁם רִבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא. עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוךְ הוּא לַעֲשׂוֹת מְחִיצָתָן שֶׁלַּצַּדִּיקִים לִפְנִים מִמְחִיצָתָן שֶׁלְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת. וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת שׁוֹאֲלִין אוֹתָן וְאוֹמְרִים לָהֶן. מַה פָּעַל אֵל. מַה הוֹרָה לָכֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוךְ הוּא. אָמַר רִבִּי לֵוִי בַּר חַיוּתָא. וְלֹא כְבָר עָשָׂה כֵן בְּעוֹלָם הַזֶּה. הַהוּא דִכְתִיב עָנֵה נְבוּכַדְנֶצַּר וְאָמַר הָא אֲנָא חָזֵי גּוּבְרִין אַרְבְּעָה שְׁרַיִין מַהְלְכִין בְּגוֹ נוּרָא וַחֲבל לָא אִיתַי בְּהוֹן. וּמַה תַלְמוּד לוֹמַר וַחֲבל לָא אִיתַי בְּהוֹן. אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ סְרִיסִים וְנִתְרַפּוּ. וְרֵיוֵיהּ דִּי קַדְמִיתָה אֵין כָּתוּב כָּאן. אֶלָּא וְרֵיוֵיהּ דִּי רְבִיעָאָה. הֵן הָיוּ מְכַבְּשִׁין לָפָנָיו אֶת הָאוֹר. דָּמֵי לְבַר אֱלָהִין. אָמַר רְאוּבֵן. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָרַד מַלְאָךְ וּסְטָרוֹ לְהַהוּא רְשִׁיעָא עַל פִּיו. אֲמַר לֵיהּ. תַּקֵּין מִילֶּיךָ. וּבַר אִית לֵיהּ. חָזַר וָמַר. בְּרִיךְ אֱלָהֲהוֹן דִּי שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ. דִּי שְׁלַח בְּרֵיהּ לֵית כְּתִיב כָּאן. אֶלָּא דִּי שְׁלַח מַלְאֲכֵהּ וְשֵׁיזִיב לְעַבְדוֹהִי דִּי הִתְרְחִיצוּ עֲלוֹהִי.

גדולים צדיקים יותר ממלאכי השרת שנאמר (דניאל ג, כה) ענה ואמר הא אנא חזי גוברין ארבעה שריין מהלכין בגו נורא וחבל לא איתי בהון ורויה די רביעאה דמה לבר אלהין

בשלמא למאן דאמר שנסתרסה ע"ז בימיהם היינו דכתיב (דניאל ג, כה) וחבל לא איתי בהון אלא למאן דאמר סריסים ממש מאי וחבל לא איתי בהון חבלא דנורא והכתיב (דניאל ג, כז) וריח נור לא עדת בהן לא חבלא ולא ריחא