קָרֵ֤א מַלְכָּא֙ בְּחַ֔יִל לְהֶֽעָלָה֙ לְאָ֣שְׁפַיָּ֔א כשדיא [כַּשְׂדָּאֵ֖י] וְגָזְרַיָּ֑א עָנֵ֨ה מַלְכָּ֜א וְאָמַ֣ר ׀ לְחַכִּימֵ֣י בָבֶ֗ל דִּ֣י כָל־אֱ֠נָשׁ דִּֽי־יִקְרֵ֞ה כְּתָבָ֣ה דְנָ֗ה וּפִשְׁרֵהּ֙ יְחַוִּנַּ֔נִי אַרְגְּוָנָ֣א יִלְבַּ֗שׁ והמונכא [וְהַֽמְנִיכָ֤א] דִֽי־דַהֲבָא֙ עַֽל־צַוְּארֵ֔הּ וְתַלְתִּ֥י בְמַלְכוּתָ֖א יִשְׁלַֽט׃ (ס)
תלמוד ירושלמי שבת
יוֹצְאִין בְּקַמֵּיעַ מוּמְחֶה בֵּין בִּכְתָב בֵּין בָּעֲשָׂבִים. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְנֶנּוּ לֹא בְשֵׁיר וְלֹא בְטַבַּעַת. בָּעוּן קוֹמֵי רִבִּי יוּנָתָן. מָהוּ מִיתְנִיתֵיהּ בְּהָהֵן סִילוֹנָה. אָמַר לֵיהּ. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְנֶנּוּ לֹא בְשֵׁיר וְלֹא בְטַבַּעַת. בָּעוּן קוֹמֵי רִבִּי יוּנָתָן. מָהוּ מַפִּיק בְּהַהוּא מוֹמְיַיקָה. אָמַר לוֹן. מִשֵׁם תַּכְשִׁיט. אִי מִשֵׁם תַּכְשִׁיט הֲוָא לוֹ וְדָנִיֵּאל לוֹסַר. וְהַמְנִיכָא דִי דַהֲבָא עַל צַוְּארֵיהּ. אִי מִשֵּׁם מַשׂאוּי בַשַּׁבָּת. נֵימָא. כָּל הַמְחוּבָּר לִכְסוּת הֲרֵי הוּא כִכְסוּת.