דניאל ה:ח מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי מגילה וסנהדרין

אֲשׁוּרִי יֵשׁ לוֹ כְתָב וְאֵין לוֹ לָשׁוֹן. עִבְרִי יֵשׁ לוֹ לָשׁוֹן וְאֵין לוֹ כְתָב. בָּחֲרוּ לָהֶם כְּתָב אֲשׁוּרִי וְלָשׁוֹן עִבְרִי. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ אֲשׁוּרִי. שֶׁהוּא מְאוֹשָּׁר בְּכָתְבוֹ. אָמַר רִבִּי לֵוִי. עַל שֵׁם שֶׁעָלָה בְיָדָם מֵאַשּׁוּר. תַּנּי. רִבִּי יוֹסִי אוֹמֵר. רָאוּיּ הָיָה עֶזְרָה שֶׁתִּינָּתֵן תּוֹרָה עַל יָדוֹ אְלָּא שֶׁקְּדָמוֹ דוֹר מֹשֵׁה. אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִיתְנה הַתּוֹרָה עַל יָדָיו אַף הוּא נִיתַּן כְּתָב וְלָשׁוֹן עַל יָדוֹ. וּכְתָב הַנִּשְׁתְּוָון כָּתוּב אֲרָמִית וּמְתוֹרְגָּם אֲרָמִית. וְלָא כָהֲלִין כְּתָבָא לְמִיקְרֵי. מְלַמֵּד שֶׁבּוֹ בַיּוֹם נִיתַּן. רִבִּי נַתָן אוֹמֵר. בְּדַעַץ נִיתְנָה הַתּוֹרָה. וְאַתְיָיא כְרִבִּי יוֹסֵה. רִבִּי אוֹמֵר. אֲשׁוּרִית נִיתְנָה הַתּוֹרָה. וּכְשֶׁחָטְאוּ נֶהְפַּךְ לָהֶן לְרַעַץ. וּכְשֶׁזָּכוּ בִּימֵי עֶזְרַא נֶהְפַּךְ לָהֶן אֲשׁוּרִית. גַּם הַיּוֹם מַגִּיד מִשְׁנֶה אָשִׁיב לָךְ. וְכָתַב לוֹ אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת עַל סֵפֶר. כְּתָב שֶׁהוּא עָשׂוּי לְהִשְׁתַּנּוֹת. תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר מִשּׁוּם רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פְּרָטָא שֶׁאָמַר מִשּׁוּם רִבִּי לָעְזָר הַמּוֹדָעי. כְּתָב אֲשׁוּרִי נִיתְנָה הַתּוֹרָה. מַה טַעַם. וָוֵי הָעַמּוּדִים. שְׁיְּהוּ וָוִים שֶׁלְתּוֹרָה דוֹמִים לָעֲמוּדִים. אָמַר רִבִּי לֵוִי. מָאן דְּאָמַר. בְּדַעַץ נִיתְנָה הַתּוֹרָה. עַיִ״ן מַעֲשֵׂה נִיסִּים. מָאן דְּאָמַר. אֲשׁוּרִי נִיתְנָה הַתּוֹרָה. סַמֶ״ךְ מַעֲשֵׂה נִיסִּים. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא וְרִבִּי סִימוֹן תְּרֵיהוֹן אָמְרִין. תּוֹרַת הָרִאשׁוֹנִים לֹא הָיָה לֹא הֵ״א שֶׁלָּהֶם וְלֹא מֶ״ם שֶׁלָּהֶן סָתוּם. הָא סַמֶ״ךְ סָתוּם.

(עזרא ד, ז) וכתב הנשתוון כתוב ארמית ומתורגם ארמית וכתיב (דניאל ה, ח) לא כהלין כתבא למיקרא ופשרא להודעא למלכא וכתיב (דברים יז, יח) וכתב את משנה התורה הזאת כתב הראוי להשתנות

לר"ש דאמר כתב זה לא נשתנה מאי לא כהלין כתבא למיקרא אמר רב בגימטריא איכתיב להון יטת יטת אידך פוגחמט