דניאל יב:ז מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי תענית, תלמוד ירושלמי נדרים, נזיר ותלמוד ירושלמי סנהדרין

אָמְרוּ לוֹ אִם כֵּן לְעוֹלָם יְהֵא מַזְכִּיר. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי לִיעֶזֶר מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. דְאִיתְפַּלְּגוֹן. רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר. אִם אֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה אֵין נִגְאָלִים לְעוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמַר. בְּשׁוּבָה וָנַחַת תִּיוָושֵׁעוּן. אָמַר לוֹ רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. וְכִי אִם יַעַמְדּוּ יִשְׂרָאֵל וְלֹא יַעֲשׂוּ תָשׁוּבָה אֵינָן נִגְאָלִין לְעוֹלָם. אָמַר לוֹ רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲמִיד עֲלֵיהֶן מֶלֶךְ קָשֶׁה כְהָמָן וּמִיַּד הֵן עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה וְהֵן נִגְאָלִין. מַה טַעַם. וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב וּמִמֶּנָּה יִוָושֵׁעַ. אָמַר לוֹ רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. וְהָא כָתוּב חִנָּם נִמְכַּרְתֶּם וְלֹא בְכֶסֶף תִּגָּאֵלוּ. מָה עֲבַד לָהּ רִבִּי לִיעֶזֶר. תְּשׁוּבָה. כְּמַה דְאַתְּ אָמַר. צְרוֹר הַכֶּסֶף לָקַח בְּיָדוֹ וגו׳. אָמַר לוֹ רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. וְהָא כָתוּב אֲנִי יי בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה. מָה עֲבַד לָהּ רִבִּי לִיעֶזֶר. תְּשׁוּבָה. כְּמַה דַתְּ אֲמַר. וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה יי אֱלֹהֶיךָ שׁוֹאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה וגו׳. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. אִם זְכִיתֶם. אֲחִישֶׁנָּה. וְאִם לָאו. בְּעִתָּהּ. כֵּיוָן שֶׁאָמַר לוֹ רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. וַיָּרֶם יְמִינוֹ וּשְׂמֹאלוֹ אֶל הַשָּׁמַיִם וַיִּשָּׁבַע בְּחֵי הָעוֹלָם כִּי לְמוֹעֵד מוֹעֲדִים וָחֵצִי וּכְכַלּוֹת נַפֵּץ יַד עַם קֹדֶשׁ תִּכְלֶינָה כָל אֵלֶּה. אִיסְתַּלֵּק רִבִּי לִיעֶזֶר.

מִיתְנֵי. שְׁבוּתָה שְׁקוּקָה. תַּנֵּי רִבִּי חִיָיה. שְׁבוּקָה שְׁקוּעָה שְׁקוּרָה. נֶדֶר. דְּנָדַר בְּמוֹהִי בְּמוֹמֵי דְנָדַר מֹשֶׁה וַיּוֹאֵל מֹשֶׁה. רִבִּי יוֹנָה בָעֵי. וְלָמָּה לִינָן אָמְרִין בְּמוֹמֵי דְנָדַר שָׁאוּל וַיּוֹאֵל שָׁאוּל. יְמִינָא הֲרֵי זוֹ שְׁבוּעָה. שְׂמֹאלָא הֲרֵי זוֹ שְׁבוּעָה. אָמַר רִבִּי מִתַּנְיָה. דִּכְתִיב וַיָּרֶם יְמִינוֹ וּשְׂמֹאלוֹ הַשָּׁמַיִם וַיִּשָּׁבַע בְּחֵי הָעוֹלָם.

מי איכא למ"ד לא מתפיס איניש במילתא דסמיך ליה והתניא האומר ימין הרי זו שבועה מ"ט לאו משום דכתי' (דניאל יב, ז) וירם ימינו ושמאלו אל השמים וישבע בחי העולם