דניאל י:יב מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי תענית, תלמוד ירושלמי ראש השנה, תענית ויומא

הלכה: סֵדֶר תַּעֲנִיּוֹת הָאֵילוּ הָאָמוּר כול׳. אֵי זֶהוּ מִיָּד שֶׁלְּהֶן. רַב אָמַר. שֵׁינִי וַחֲמִישִּׁי וְשֵׁינִי. שָׁנוּ בַשֵּׁינִי. מָהוּ לְהַתְרִיעַ עֲלֵיהֶן בַּחֲמִישִּׁי. רִבִּי זְעוּרָה שָׁמַע לָהּ מִן הָדָא. וַיֹּאמֶר אֵלַי אַל תִּירָא דָנִיֵּאל כִּי מִן הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר נָתַתָּה אֶת לִבְּךָ לְהָבִין וּלְהִתְעַנּוֹת לִפְנֵי יי אֱלֹהֶיךָ נִשְׁמְעוּ דְבָרֶיךָ. כְּבָר נִשְׁמְעוּ דְבָרֶיךָ. וְכָאן מִכֵּיוָן שְׁנָּתְנוּ בֵית דִּין נַפְשָׁן לַעֲשׂוֹת כְּמִי שֶׁעָשׂוּ.

יוֹבֵל [הִיא]. אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִשְׁמִיטוּ. אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא תָקְעוּ בַשּׁוֹפָר. אוֹ יָכוֹל אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שִׁילְּחוּ עֲבָדִים. תַּלְמוּד לֹומַר הִיא. דִּבְרֵי רִבִּי יוּדָה. רִבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר. יוֹבֵל. אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִשְׁמִיטוּ. אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שִׁילְּחוּ עֲבָדִים. אוֹ יָכוֹל אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא תָקְעוּ בַשּׁוֹפָר. תַּלְמוּד לוֹמַר הִיא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. מֵאַחַר שֶׁהַכָּתוּב תּוֹלֶה אוֹתָהּ לְעִנְיָין תְּקִיעַת שׁוֹפָר. וְכָתוּב אַחֵר תּוֹלֶה אוֹתָהּ לְעִנְיָין שִׁילּוּחַ עֲבָדִים. מִפְּנֵי מַה אֲנִי אוֹמֵר. יוֹבֵל שֶׁלֹּא בְשִׁילּוּחַ עֲבָדִים. (שֶׁאִי) [שֶׁ]אֶיפְשַׁר לְיוֹבֵל בְּלֹא שִׁילּוּחַ עֲבָדִים אֲבָל [אִי] אֶיפְשַׁר לְיוֹבֵל שֶׁלֹּא בִתְקִיעַת שׁוֹפָר. דָּבָר אַחֵר. תְּקִיעַת שׁוֹפָר תְּלוּיָה בְבֵית דִּין וְשִׁילּוּחַ עֲבָדִים תָּלוּי בְּכָל אָדָם. וְאַתְיָיא כַּהִיא דְאָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. וַיְדַבֵּר יְי אֶל מֹשֶׁה וְאֶ‍ל אַ‍הֲרֹן‌ וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. עַל מַה צִיוָּם. עַל פָּרָשַׁת שִׁילּוּחַ עֲבָדִים. וְאַתְיָיא כַּהִיא דְאָמַר רִבִּי אִילָא. לֹא נֶעֶנְשׁוּ יִשְׂרָאֵל אֶלָּא עַל פָּרָשַׁת שִׁילּוּחַ עֲבָדִים. הָדָא הוּא דִכְתִיב מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תְּ‍שַׁלְּחוּ אִישׁ אֶת אָחִיו הָעִבְרִי וגו׳. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי נְחֶמְיָה. הָיְתָה כָּ‍אֳנִיּוֹת סוֹחֵר מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָ‍הּ. דִּבְרֵי תוֹרָה עֲנִיִים בִּמְקוֹמָן וַעֲשִׁירִים בְּמָקוֹם אַחֵר. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. זוֹ דִבְרֵי רִבִּי יוּדָה וְרִבִּי יוֹסֵה. אֲבָל דִּבְרֵי חֲכָמִים. קִידּוּשׁ בֵּית דִּין וּתְקִיעַת שׁוֹפָר וְהַשְׁמֵט כְּסָפִים מַשְׁמִיטִין. נִיחָא קִידּוּשׁ בֵּית דִּין וּתְקִיעַת שׁוֹפָר. הַשְׁמֵט כְּסָפִים לֹא בַסּוֹף הֵן מַשְׁמִיטִין. רִבִּי זְעוּרָה שָׁמַע לָהּ מִן הָדָא. וַיֹּאמֶר אֵלֵי אַל תִּירָא דָ‍נִיַּאל כִּי מִן הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר נַתַתָּ אֶת לִבְּךָ לְהָבִין וּלְהִתְעַנּוֹת לִפְנֵי אֱלֹהֶיךָ נִשְׁמְעוּ דְבָרֶיךָ. כְּבָר נִשְׁמְעוּ דְבָרֶיךָ.

אמרי ליה מנא לך הא אמר להו דכתיב (דניאל י, יב) ויאמר אלי אל תירא דניאל כי מן היום הראשון אשר נתת את לבך להבין ולהתענות לפני אלהיך נשמעו דבריך