הושע ג:ב מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי בבא קמא, חולין וסנהדרין

הלכה: הַחוֹפֵר בּוֹר בִּרְשׁוּת הָרַבִּים כול׳. כְּתִיב כִּי יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר וְכִי יִכְרֶה אִישׁ בּוֹר. אֶחָד בּוֹר לִנְזָקִין וְאֶחָד בּוֹר לְמִיתָה. אָמַר רִבִּי יִצְחָק. אֶחָד בּוֹר שֶׁלְּמִיתָה וְאֶחָד בּוֹר לִנְזָקִין שְׁנֵיהֶן מִמִּקְרָא אֶחָד נִתְרַבּוּ. וּכְשֶׁהוּא בָא לְבוֹר שֶׁלְּמִיתָה אַתָּ מַר. פָּטוּר עַל הַכֵּלִים. וּכְשֶׁהוּא בָא לְבוֹר שֶׁלִּנְזָקִין אַתָּ מַר. חַיָיב עַל הַכֵּלִים. אֵין לִי אֶלָּא בְּשֶׁחָפַר. לָקַח יָרַשׁ נִיתַּן לוֹ בְמַתָּנָה מְנַיִין. שֶׁנֶּאֱמַר אוֹ כִי יִכְרֶה אִישׁ בּוֹר. וְכִי יֵשׁ לוֹ רְשׁוּת לְהַבְקִיר נְזָקָיו בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. תִּיפְתָּר כְּרִבִּי יוֹסֵי בֵירִבִּי יְהוּדָה דְּאָמַר. שְׁלֹשָׁה (דְבָרִים) שֶׁהֵן סְמוּכִין לִרְשׁוּת כִּרְשׁוּת.

(הושע ג, ב) ואכרה לי בחמשה עשר כסף א"ר יוחנן משום ר' שמעון בן יהוצדק אין כירה אלא לשון מכירה שנאמר (בראשית נ, ה) בקברי אשר כריתי לי

שלחו ליה (משלי ז, כ) צרור הכסף לקח בידו ואין כסף אלא צדיקים שנאמר (הושע ג, ב) ואכרה לי בחמשה עשר כסף וחומר שעורים ולתך שעורים