הושע ד:ה מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי עבודה זרה, מועד קטן ומנחות

מַה מְקַיֵים רִבִּי יוֹסֵי אָהֵן קִרְיָיה וְהָבִיאוּ לַבֹּקֶר זִבְחֵיכֶם וגו׳. בְּמַלְכוּת יָרָבְעַם הַכָּתוּב מְדַבֵּר. כֵּיוָן שֶׁמָּלַךְ יָרָבְעַם עַל יִשְׂרָאֵל הִתְחִיל מְפַתֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל וְאוֹמֵר לָהֶן. בּוֹאוּ וְנַעֲבוֹד עֲבוֹדָה זָרָה. עֲבוֹדָה זָרָה וַותְרָנִית הִיא. הָדָא הוּא דִּכְתִיב נַעֲלֶה בִיהוּדָה וּנְקִיצֶינָּה וְנַבְקִיעֶנָּה אֵלֵינוּ וְנַמְלִיךְ מֶלֶךְ בְּתוֹכָהּ אֵת בֶּן טָבְאַל. אָמַר רִבִּי אַבָּא. חִיזַרְנוּ בְּכָל הַמִּקְרָא וְלֹא מָצִינוּ מָקוֹם שֶׁשְּׁמוֹ טָבְאַל. אֶלָּא שֶׁעוֹשֶׂה טוֹבָה עִם עוֹבְדָיו. הַתּוֹרָה אָמְרָה וּבָחוֹר אוֹתוֹ מִכָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לִי לְכֹהֵן. וַעֲבוֹדָה זָרָה אוֹמֶרֶת וַיַּעַשׂ כֹּהֲנִים מִקְצוֹת הָעָם. אָמַר רִבִּי לָא. מִן הַקּוֹצִים שֶׁבָּעָם וּמִפְּסוֹלֶת שֶׁבָּעָם. הַתּוֹרָה אָמְרָה לֹא יָלִין חֵלֶב חַגִּי עַד בּוֹקֶר. וַעֲבוֹדָה זָרָה אָמְרָה וְהָבִיאוּ לַבּוֹקֶר זִבְחֵיכֶם. הַתּוֹרָה אָמְרָה בְּיוֹם זִבְחֲכֶם יֵאָכֵל וּמִמָּחֳרָת. וַעֲבוֹדָה זָרָה אָמְרָה לִשְׁלשֶׁת יָמִים מַעְשְׂרֹתֵיכֶם. הַתּוֹרָה אָמְרָה לֹא תִזְבַּח עַל חָמֵץ דַּם זִבְחִי. וַעֲבוֹדָה זָרָה אָמְרָה וְקַטֵּר מֵחָמֵץ תּוֹדָה. הַתּוֹרָה אָמְרָה כִּי תִדּוֹר נֶדֶר לַיהוָֹה אֱלֹהֶיךָ לֹא תְאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ. וַעֲבוֹדָה זָרָה אָמְרָה וְקִרְאוּ נְדָבוֹת הַשְׁמִיעוּ. אָמַר רִבִּי יוּדָן אָבוֹי דְרִבִּי מַתַּנְיָיה. לֹא בָא הַכָּתוּב אֶלָּא לְהַזְכִּיר גְּנַיָין שֶׁל יִשְׂרָאֵל. יוֹם מַלְכֵּינוּ הֶחֱלוּ שָׂרִים חֲמַת מִיָּיִן מָשַׁךְ יָדוֹ אֶת לוֹצְצִים. יוֹם שֶׁמָּלַךְ יָרָבְעַם עַל יִשְׂרָאֵל אֲתוֹן כָּל יִשְׂרָאֵל לְגַבֵּיהּ בְּפַתֵּי רַמְשָׁא. אָמְרוּ לֵיהּ. קוּם עֲבוֹד עֲבוֹדָה זָרָה. אֲמַר לוֹן. אֲפַתֵּי רַמְשָׁא הוּא אַשְׁתִּי וְלָא אַשְׁתִּי. כָּל עַמָּא שְׁתוּ אֶלָּא אִם אַתּוּן בְּעָן אָזְלוֹן וַאֲתוֹן בְּצַפְרָא. הָדָא הִיא דִכְתִיב כִּי קֵרְבוּ כַתַּנּוּר לִבָּם בְּאָרְבָּם כָּל הַלַּיְלָה יָשֵׁן אוֹפֵיהֶם. כְּל הַלַּיְלָה לֹא יָשַׁן אוֹפֵיהֶם. בּוֹקֶר הוּא בוֹעֵר כְּאֵשׁ לֶהָבָה. בְּצַפְרָא אֲתוֹן לְגַבֵּיהּ. אֲמַר לוֹן. כְּדוֹן אֲנָא יְדַע דְּאַתַּוּן בְּעָן אֶלָּא דַאֲנָא דְחִיל מִסַּנְהֶדְרִין דִּידְכוֹן דְּלָא יִקְטְלוּנְנִי. אָמְרוּ לֵיהּ. אֲנָן קָטְלִין לוֹן. הַהִיא דִכְתִיב כּוּלָּם יֵחַמּוּ כַּתַּנּוּר וְאָכְלוּ אֶת שׁוֹפְטֵיהֶם. רִבִּי לֵוִי אָמַר. הֲרָגוּם. הֵיךְ מַה דְתֵימַר כִּי יִמָּצֵא חָלָל. רִבִּי לָא אָמַר. הוֹרִידָן מִגְּדוּלָּתָן. יוֹם מַלְכֵּינוּ הֶחֱלוּ שָׂרִים חֲמַת מִיָּיִן. יוֹם שֶׁנַּעֲשׂוּ בוֹ שָׂרִים חוּלִין. מִי גָרַם לָהֶן. חֲמַת מִיָּיִן. שֶׁהָיוּ לְהוּטִין אַחַר הַיַּיִן. מָשַׁךְ יָדוֹ אֶת לוֹצְצִים. כַּד הֲוָה חֲמִי בַּר נַשׁ כָּשֵׁר הֲוָה מֵייתִיב גַּבֵּיהּ תְּרֵין לֵיצָנִין וְאָמְרִין לֵיהּ. אֵי זֶה דוֹר חָבִיב מִכָּל הַדּוֹרוֹת. אֲמֲרַ לָהֶן. דוֹר הַמִּדְבָּר. וְאִינּוּן אָמְרִין לֵיהּ. וְלָא עָבְדוֹן עֲבוֹדָה זָרָה. וְהוּא אֲמַר לוֹן. בְּגִין דַּחֲבִיבִין לָא אִיתְעַנְּשׁוֹן. וְהִינּוּן אָמְרִין לֵיהּ. חֲשִׁי. דְּמַלְכָּא בָעֵי מֵיעֲבַד כֵּן. וְלֹא עוֹד אֶלָּא אִינּוּן עָבְדוֹן חַד וְדֵין עֲבַד תְּרֵין. וַיָּשֶׂם אֶת הָאֶחָד בְּבֵיתאֵל וְאֶת הָאֶחָד נָתַן בְּדָן.

ופליגא דריש לקיש דאמר ריש לקיש תלמיד חכם שסרח אין מנדין אותו בפרהסיא שנאמר (הושע ד, ה) וכשלת היום וכשל גם נביא עמך לילה כסהו כלילה

ואמר ריש לקיש תלמיד חכם שסרח אין מבזין אותו בפרהסיא שנאמר (הושע ד, ה) וכשלת היום וכשל גם נביא עמך לילה כסהו כלילה