הושע ד:יד מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי סוטה וסוטה

משנה: מִשֶׁרַבּוּ הַמְנָאֲפִים פָּסְקוּ הַמַּיִם הַמְּאָרְרִין וְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּיי הִפְסִיקָן שֶׁנֶּאֱמַר לֹא אֶפְקוֹד עַל בְּנוֹתֵיכֶם כִּי תִזְנֶינָה וגו׳.

הלכה: דִּכְתִיב כִּי הֵם עִם הַזּוֹנוֹת יִפָּרֵדוּ. וּכְתִיב וְהָיְתָה הָאִשָּׁה לְאָלָה בְקֶרֶב עַמָּהּ. בִּזְמַן שֶׁעַמָּהּ שָׁלוֹם. לֹא בִזְמַן שֶׁעַמָּהּ פְּרוּצִים. וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן. אֵימָתַי הָאִשָּׁה נוֹשָׂא אֶת עֲווֹנָהּ. בִּזְמַן שֶׁהָאִישׁ נָקִי מֵעַוֹן.

משרבו המנאפים פסקו המים המרים ורבי יוחנן בן זכאי הפסיקן שנאמר (הושע ד, יד) לא אפקוד על בנותיכם כי תזנינה ועל כלותיכם כי תנאפנה כי הם וגו'