הושע יד:ב מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי יומא ויומא

תַּמָּן תַּנִּינָן. מְדַלְּגִין בַּנָּבִיא. וְאֵין מְדַלְּגִין בַּתּוֹרָה. מְדַלְּגִין בַּנָּבִיא. וְאֵין מְדַלְּגִין מִנָּבִיא לְנָבִיא. וּבְנָבִיא שֶׁלְשְׁנֵים עָשָׂר מוּתָּר. אֵין מְדַלְּגִין בַּתּוֹרָה. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי שְִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. שֶׁאֵין גֹּלִין סֵפֶר תּוֹרָה בָרַבִּים. רִבִּי יוֹסֵה בָעֵי. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁהָיְתָה פָרָשָׁה קְטַנָּה. אֶלָּא כְדֵי שֶׁיִּשְׁמְעוּ יִשְׂרָאֵל תּוֹרָה עַל סֶדֶר. וְהָא תַנִּינָן. קוֹרֵא אַחֲרֵי מוֹת וְאַךְ בֶּעָשׂוֹר. שַׁנְיָיא הִיא. שֶׁהִיא סִדְרוֹ שֶׁל יוֹם. תֵּדַע לָךְ. דְּאָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. בְּכָל מָקוֹם אֵינוֹ קוֹרֵא עַל פֶּה. וְהָכָא קוֹרֵא. רִבִּי יוֹסֵה מְפַקֵּד לְבַר עוּלָּא חַזְּנָא דִכְנִישְׁתָּא דְּבַבְלְאֵי. כַּד דְּהִיא חָדָא אוֹרִיָּא תְּהֵא גַּיֵיל לָהּ לַהֲדֵי פָרוֹכְתָא. כַּד אִיּנּוּן תַּרְתֵּיי תִּי מְיַיבֵּל חָדָא וּמַיְיתֵי חָדָא.

רב יהודה רמי כתיב שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם וכתיב (ירמיהו ג, יד) (הנה) אנכי בעלתי בכם ולקחתי אתכם אחד מעיר ושנים ממשפחה ל"ק כאן מאהבה או מיראה כאן ע"י יסורין אמר רבי לוי גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד שנא' (הושע יד, ב) שובה ישראל עד ה' אלהיך

אמר ריש לקיש גדולה תשובה שזדונות נעשות לו כשגגות שנאמר (הושע יד, ב) שובה ישראל עד ה' אלהיך כי כשלת בעונך הא עון מזיד הוא וקא קרי ליה מכשול איני והאמר ריש לקיש גדולה תשובה שזדונות נעשות לו כזכיות שנאמר (יחזקאל לג, יט) ובשוב רשע מרשעתו ועשה משפט וצדקה עליהם (חיה) יחיה לא קשיא כאן מאהבה כאן מיראה