ויקרא א:א מקורות בתלמוד: אבות דרבי נתן נוסח ב, תלמוד ירושלמי סוטה, יומא ומסכת כלה רבתי

(הקב"ה דן דין) [דין דן] משח ופרש מאהל מועד אמר מה אם הר סיני שלא היתה קדושתו אלא קדושת שעה לא הייתי עולה (לתוכו) עד שאקרא אהל מועד שקדושתו קדושת עולם אינו דין שלא אכנס [לתוכו] עד שאקרא מנין שהודה לו המקום שנאמר ויקרא אל משה (ויקרא א' א'):

בָּרוּךְ בִּכְלָל וּבָרוּךְ בִּפְרָט. אָרוּר בִּכְלָל וְאָרוּר בִּפְרָט. שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה בְרִיתוֹת עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר. לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמוֹר וְלַעֲשׂוֹת. וְכֵן בְּהַר סִינַי וְכֵן בְּעַרְבוֹת מוֹאָב. רִבִּי שִׁמְעוֹן הָיָה מוֹצִיא שֶׁלְּהַר גְּרִיזִים וְשֶׁלְּהַר עֵיבָל וּמֵבִיא שֶׁלְּאוֹהֶל מוֹעֵד תַּחְתֵּיהֶן. וְכֵן הָיָה רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. אֵין כָּל דָּבָר וְדָבָר מִן הַתּוֹרָה שֶׁאֵין כָּרוּת עָלָיו חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וְשֵׁשׁ בְּרִיתוֹת. שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בְּבָרוּךְ וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בְּאָרוּר. וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בִּכְלָל וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בִּפְרָט. הֲרֵי אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה בְּרִיתוֹת. לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמוֹר וְלַעֲשׂוֹת הֲרֵי מֵאָה וְתִשְׁעִים וּשְׁנַיִם בְּרִיתוֹת. וְכֵן בְּהַר סִינַי וְכֵן בְּעַרְבוֹת מוֹאָב. הֲרֵי חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וְשֵׁשׁ בְּרִיתוֹת. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אִישׁ כְּפַר אֶמַּוּס אוֹמֵר מִשּׁוּם רִבִּי שִׁמְעוֹן. שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים. רִבִּי אוֹמֵר. אִם כְדִבְרֵי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אִישׁ כְּפַר אֶמַּוּס שֶׁאָמַר מִשּׁוּם רִבִּי שִׁמְעוֹן. אֵין כָּל דָּבָר וְדָבָר מִן הַתּוֹרָה שֶׁאֵין כָּרוּת עָלָיו אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה פְעָמִים עַל כָּל פַּעַם וּפַעַם שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים.

(ויקרא א, א) ויקרא אל משה וידבר למה הקדים קריאה לדיבור לימדה תורה דרך ארץ שלא יאמר אדם דבר לחבירו אלא א"כ קורהו מסייע ליה לרבי חנינא דאמר רבי חנינא לא יאמר אדם דבר לחבירו אלא אם כן קורהו לאמר אמר ר' (מוסיא בר בריה דרבי מסיא משמיה דר' מוסיא) רבה מניין לאומר דבר לחבירו שהוא בבל יאמר עד שיאמר לו לך אמור שנאמר (ויקרא א, א) וידבר ה' אליו מאהל מועד לאמר