ויקרא א:יב מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי יומא, מנחות, יומא וחולין

וְעָרְכוּ בְּנֵי אַהֲרֹן. יָכוֹל מֵאָה. תַּלְמוּד לוֹמַר וְעָרַךְ הַכֹּהֵן אוֹתָם. [אִי וְעָרַךְ הַכֹּהֵן אוֹתָם.] יָכוֹל יְהֵא כֹהֵן אֶחָד עוֹרֵך אֶת כָּל הָאֵיבָרִים. תַּלְמוּד לוֹמַר וְעָרְכוּ. הָא כֵיצַד. כֹּהֵן אֶחָד עוֹרֵךְ שְׁנֵי אֵיבָרִים. וְכַמָּה הֵן אֵיבָרִים. עֲשָׂרָה. וְאֶחָד בְּקִרְבַּיִים. נִמְצָא הַטְּלֵה עוֹלֶה בְשִׁשָּׁה. דִּבְרֵי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר. וְעָרְכוּ. שְׁנַיִם. בְּנֵי אַהֲרֹן שְׁנַיִם. הַכֹּהֲנִים. שְׁנַיִם. מְלַמֵּד שֶׁהַטְּלֵה עוֹלֶה בְשִׁשָּׁה. [הַכֹּהֲנִים. לְרַבּוֹת הַקֵרֵחִים. דִּבְרֵי רִבִּי יוּדָא.]

ועצים דפשיטא ליה לתנא דמשל ציבור מנלן דתניא יכול האומר הרי עלי עולה יביא עצים מתוך ביתו כדרך שמביא נסכים מתוך ביתו ת"ל (ויקרא א, ח) על העצים אשר על האש אשר על המזבח מה מזבח משל ציבור אף עצים ואש משל ציבור דברי רבי אלעזר בר ר"ש

דכולי עלמא מיהת ראש קרב ברישא מנא לן דתניא מניין לראש ופדר שקודמין לכל האברים ת"ל (ויקרא א, יב) את ראשו ואת פדרו וערך ואידך פדר אחרינא