וְלָקַ֛ח הַכֹּהֵ֥ן הַמָּשִׁ֖יחַ מִדַּ֣ם הַפָּ֑ר וְהֵבִ֥יא אֹת֖וֹ אֶל־אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
תלמוד ירושלמי הוריות
הלכה: אֵין חַיָיבִין אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁזְּדוֹנוֹ כָרֵת כול׳. מִצְוֹת יְי. הָיִיתִי אוֹמֵר. אַף אוֹכְלֵי שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים בְּמַשְׁמַע. נֶאֱמַר כָּאן מֵעֵינֵי וְנֶאֱמַר לְהַלָּן מֵעֵינֵי. מַה מֵעֵינֵי שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן דָּבָר שֶׁחַיָיבִין עַל זְדוֹנוֹ כָרֵת וְעַל שִׁגְגָתוֹ חַטָּאת. אַף מֵעֵינֵי שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן דָּבָר שֶׁחַיָיבִין עַל זְדוֹנוֹ כָרֵת וְעַל שִׁגְגָתוֹ חַטָּאת. אוֹ מַה מֵעֵינֵי שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִיתַת בֵּית דִּין. אַף מֵעֵינֵי שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִיתַת בֵּית דִּין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָה. מָקוֹם שֶׁנִּכְלְלוּ כָל הָעֲרָיוֹת לְהִיכָּרֵת. יָצָא אֵשֶׁת אִישׁ אֲבָל לְלַמֵּד עַל הַמַּמְזֵר. רִבִּי אוֹמֵר. עָלֶיהָ עָלֶיהָ. מַה עָלֶיהָ שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן דָּבָר שֶׁחַיָיבִין עַל זְדוֹנוֹ כָרֵת וְעַל שִׁגְגָתוֹ חַטָּאת. אַף עָלֶיהָ שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן דָּבָר שֶׁחַיָיבִין עַל זְדוֹנוֹ כָרֵת וְעַל שִׁגְגָתוֹ חַטָּאת. וְלָמָּה לֹא דָרַשׁ רִבִּי מֵעֵינֵי מֵעֵינֵי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. אִין יִדְרוֹשׁ רִבִּי מֵעֵינֵי מֵעֵינֵי. מַה מֵעֵינֵי שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִיתַת בֵּית דִּין. אַף מֵעֵינֵי שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִיתַת בֵּית דִּין. לְפוּם כֵּן לֹא דָרַשׁ רִבִּי מֵעֵינֵי מֵעֵינֵי. וְלֵית לֵיהּ סִפְרָא דְרִבִּי מִידְרוֹשׁ מֵעֵינֵי מֵעֵינֵי. דִּלֹא כֵן מְנָן לֵיהּ הַיָּחִיד וְהַנָּשִׂיא וְהַמָּשִׁיחַ. לֹא מֵעֵינֵי מֵעֵינֵי. דִּלֹא כֵן מְנָן לֵיהּ הוֹרָיַית בֵּית דִּין גָּדוֹל הוֹרָיַית בֵּית דִּין קָטָן לֹא מֵעֵינֵי מֵעֵינֵי. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. עַד שֶׁיּוֹרוּ לְבַטֵּל מִקְצָת וּלְקַיֵים מִקְצָת לֹא מֵעֵינֵי מֵעֵינֵי. דִּלֹא כֵן מְנָן לֵיהּ הוֹרָיַית בֵּית דִּין קָטָן לֹא מֵעֵינֵי מֵעֵינֵי. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. וְלֵית סוֹפֵיהּ דְּרִבִּי מִידְרוֹשׁ מֵעֵינֵי מֵעֵינֵי. אָמַר לֵיהּ. מָה אַתְּ בָּעֵי מֵרִבִּי. רִבִּי כְדַעְתֵּיהּ. דְּרִבִּי אָמַר. מָשִׁיחַ בִּשִׁגְּגַת הַמַּעֲשֶׂה הוּא. וְאֵין כְּתִיב זָדוֹן שְׁגָגָה לְיָחִיד אֶלָּא בְבֵית דִּין וּבִלְבַד. אוֹתוֹ. מִיעֵט קָרְבָּנוֹ לְמִצְוָה יְחִידִית שֶׁלֹּא יִכָּנֵס דָּמוֹ לִפְנִים. מָה כְרִבִּי. דְּרִבִּי אָמַר. מָשִׁיחַ בְּשִׁיגְגַת הַמַּעֲשֶׂה הוּא. וְאִין כְתבָּנִן בְּהֶעֱלֵם דָּבָר הוּא. אָמַר רַב הוּנָא. עַל דְּרַבָּנִן נִצְרְכָה. שֶׁלֹּא תֹאמַר. הוֹאִיל וְהוּא בְהִיכָּרֵת יִכָּנֵס דָּמוֹ לִפְנַיי לִפְנִים. לְפוּם כֵּן צָרִיךְ מֵימַר. אוֹתוֹ. מִיעֵט קָרְבָּנוֹ לְמִצְוָה יְחִידִית שֶׁלֹּא יִכָּנֵס דָּמוֹ לִפְנִים.
תלמוד ירושלמי יומא
הַקּוֹדֶשׁ. צָרִיךְ לְכַוֵּין כְּנֶגֶד הַקּוֹדֶשׁ. אָמַר רִבִּי נֶחֶמְיָה. לְפִי שֶׁמָּצָאנוּ בַּפָּר הַבָּא עַל כָּל הַמִּצְוֹת שֶׁהוּא עוֹמֵד חוּץ לַמִּזְבֵּחַ וּמַזֶּה עָל הַפָּרוֹכֶת בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מַזֶּה. יָכוֹל אַף זֶה כֵן. תַּלְמוּד לוֹמַר אֲשֶׁר לִפְנֵי י״י. וְאֵיכָן הָיָה. לִפְנִים מִן הַמִּזְבֵּחַ. אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן. תַּלְמוּד לוֹמַר אֲשֶׁר לִפְנֵי י״י. הָא אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא עַל מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי.
מגילה
מ"ט דר"מ דתניא (ויקרא ד, ג) משיח אין לי אלא משוח בשמן המשחה מרובה בגדים מנין ת"ל המשיח