ויקרא ד:לב מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי נזיר, תלמוד ירושלמי הוריות, תמורה וכריתות

רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב. מָעוֹת סְתוּמִין. אֵין בְּהֵמָה סְתוּמָה. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת. וְתַנֵּי כֵן. יָכוֹל לֹא יֵצֵא בְקָרְבָּן אָבִיו בִּבְהֵמָה שֶׁהִפְרִישׁ מִן הַקַּלָּה לַחֲמוּרָה וּמִן הַחֲמוּרָה לַקַּלָּה מִן הַקַּלָּה לַקַּלָּה וּמִן הַחֲמוּרָה לַחֲמוּרָה. שֶׁכֵּן אֵינוֹ מְגַלֵּחַ עַל בְּהֵמַת אָבִיו נְזִירוּת. אֲבָל יֵצֵא בְקָרְבָּן אָבִיו בְּמָעוֹת שֶׁהִפְרִישׁ מִן הַקַּלָּה לַחֲמוּרָה וּמִן הַחֲמוּרָה לַקַּלָּה וּמִן הַקַּלָּה לַקַּלָּה וּמִן הַחֲמוּרָה לַחֲמוּרָה. שֶׁכֵּן הוּא מְגַלֵּחַ עַל מָעוֹת נְזִירוּת. בִּזְמַן שֶׁהֵן סְתוּמִין לֹא בִזְמַן שֶׁהֵן מְפוֹרָשִׁין. תִּלְמוּד לוֹמַר קָרְבָּנוֹ. בְּקָרְבָּנוֹ הוּא יוֹצֵא. אֵינוֹ יוֹצֵא בְקָרְבָּנוֹ שֶׁלְּאָבִיו. כְּשֶׁהוּא אֶצֶל הַמָּעוֹת הוּא מַזְכִּיר סְתוּמִין.

משנה: כָּל מִצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁחַיָיבִין עַל זְדוֹנָן כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתָן חַטָּאת הַיָּחִיד מֵבִיא כִשְׂבָּה וּשְׂעִירָה וְהַנָּשִׂיא שָׂעִיר וּמָשִׁיחַ וּבֵית דִּין מְבִיאִין פָּר. וּבַעֲבוֹדָה זָרָה הַיָּחִיד וְהַנָּשִׂיא וְהַמָּשִׁיחַ מְבִיאִין שְׂעִירָה. וּבֵית דִּין פַּר וְשָׂעִיר פַר לָעוֹלָה וְשָׂעִיר לַחַטָּאת: אָשָׁם תָּלוּי הַיָּחִיד וְהַנָּשִׂיא חַיָיבִין וּמָשִׁיחַ וּבֵית דִּין פְּטוּרִין. אָשָׁם וַודַּאי הַיָּחִיד וְהַנָּשִׂיא וְהַמָּשִׁיחַ חַיָיבִין וּבֵית דִּין פְּטוּרִין. עַל שְׁמִיעַת הַקּוֹל וּבִיטּוּי שְׂפָתַיִם וְטוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקֳדָשָׁיו בֵּית דִּין פְּטוּרִין הַיָּחִיד וְהַנָּשִׂיא וְהַמָּשִׁיחַ חַיָיבִין אֶלָּא שֶׁאֵין כֹּהֵן גָּדוֹל חַיָיב עַל טוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקֳדָשָׁיו דִּבְרֵי רִבִּי שִׁמְעוֹן. וּמָה הֵן מְבִיאִין קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר הַנָּשִׂיא מֵבִיא שָׂעִיר:

גמ׳ ת"ר מהו אומר (ויקרא ד, לב) חטאת יביא מנין למקדיש חטאתו ואבדה והפריש אחרת תחתיה ונמצאת הראשונה קיימת והרי שתיהן עומדות מנין שאיזו מהן שירצה יביא ת"ל חטאת יכול יביא שתיהן ת"ל יביאנה אחת ולא שתים