ויקרא ד:לג מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי פסחים, מנחות, זבחים ותלמוד ירושלמי נזיר

חַטָּאת מְנַיִין. וְשׁחַט אֹתָהּ לְחַטָּאת. וּשְׁאָר כָּל מַעֲשָׂיו מְנַיִין. וְעָשָׂה אֶת הָאֶחָד חַטָּאת. מֵעַתָּה אֲפִילוּ הֶקְטֵר אֵימוֹרִין. תַּלְמוּד לוֹמַר וְשָׁחַט. מַה שְׁחִיטָה מְיוּחֶדֶת שֶׁהִיא מְעַכֶּבֶת אֶת הַכַּפָּרָה. יָצָאוּ הֶקְטֵר אֵימוֹרִין שֶׁאֵינָן מְעַכְּבִין אֶת הַכַּפָּרָה.

פֶּסַח לְשֵׁם בְּעָלִים מְנַיִין. וְדִין הוּא. מָה אִם הַחַטָּאת שֶׁאֵין מַחֲשֶׁבֶת עָרֵלִים וּטְמֵאִים פּוֹסְלִין בָּהּ צְרִיכָה שֶׁתְּהֵא לְשֵׁם בְּעָלִים. פֶּסַח שֶׁמַּחֲשֶׁבֶת עָרֵלִים וּטְמֵאִים פּוֹסְלִין בּוֹ אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא [צָרִיךְ] לְשֵׁם בְּעָלִים. לֹא. אִם אָמַרְתָּ בְּחַטָּאת שֶׂהִיא קָדְשֵׁי קָדָשִׁים. תֹּאמַר בַּפֶּסַח. שֶׁהוּא קֳדָשִׁים קַלִּין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. וְלֹא מִמַּחֲשָׁבָה לִמַּדְתָּ. הַתּוֹרָה רִיבְתָ מַחֲשָׁבָה בַפֶּסַח יוֹתֵר מִן הַחַטָּאת. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. וּמֵחַטָּאתוֹ שֶׁלְמְצוֹרָע אָנוּ לְמֵידִין. וְכִי חַטָּאתוֹ שֶׁלְמְצוֹרָע לֹא לְחִידּוּשָׁהּ יָצָאת. שֶׁתָּהֵא טְעוּנָה נְסָכִים לָשֵׁם בְּעָלִים. וְדָבָר שֶׁיָּצָא לְחִידּוּשׁוֹ אֵין לְמֵידִין מִמֶּנּוּ. אָמַר לֵיהּ. וְכִי חַטָּאתוֹ שֶׁלְמְצוֹרָע מֵאֵיכָן לְמֵידְה שֶׁתְּהֵא פְסוּלָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ. לֹא מִן הָדֵין קָרְיָיא דִכְתִיב וְשָׁחַט אֹתָהּ לְחַטָּאת. וּכְתִיב זֹאת תּוֹרַת הַחַטָּאת. תּוֹרָה אַחַת לְכָל הַחַטָּאוֹת. אֶלָּא מִמָּקוֹם שֶׁהִיא לְמֵידָה מִשָּׁם הִיא מְלַמֶּדֶת.

רב אחא בריה דרבא מתני ליה לכולהו לפסולא ושחט אותה לחטאת לשם אותו חטאת