ויקרא ה:יב מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי שקלים, מנחות, זבחים ומגילה

לְבוֹנָה לֹא יִפְחוֹת מִקּוֹמֶץ. נֶאֱמַר כָּאן אַזְכָּרָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן אַזְכָּרָה. מַה אַזְכָּרָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן מְלֹא קוֹמֶץ אַף כָּאן מְלֹא קוֹמֶץ. אִי מַה אַזְכָּרָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן שְׁנֵי קְמָצֵים אַף כָּאן שְׁנֵי קְמָצֵים. אָמַר רִבִּי לָא. כְּלוּם לָמְדוּ לְקוֹמֶץ אֶלָּא מִלֶּחֶם הַפָּנִים. מַה לְהַלָּן קוֹמֶץ הֶחָסֵר פָּסוּל אַף כָּאן קוֹמֶץ הֶחָסֵר פָּסוּל. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. מִילְּתֵיהּ דְּרִבִּי אִילָא אָמְרָה. הַמִּתְנַדֵּב מִנְחָה מֵבִיאָהּ בְקוּמְצוֹ שֶׁלְכֹּהֵן גָּדוֹל. רִבִּי חִזְקִיָּה בְשֵׁם רִבִּי יִרְמְיָה. וַאֲפִילוּ בְּקוֹמֶץ הַבְּעָלִים.

ואלא הא דאמר רבא יד יד לקמיצה למה לי מכהונה נפקא

עיקר קרא לכדרב יהודה בריה דרבי חייא הוא דאתא ומנחת חוטא דפסולה שלא לשמה [טעמא אחרינא הוא] חטאת טעמא מאי דכתיב בה היא מנחת חוטא נמי כתיב בה היא