וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
תלמוד ירושלמי קידושין
מִחְלְפָה שִׁיטַּתְהוֹן דְּבֵית הִלֵּל. כְּתִיב. כִּי יִתֵּן אִישׁ אֶל רְעֵהוּ כֶּסֶף אוֹ כֵלִים לִשְׁמוֹר. אִם לְלַמֵּד שֶׁאֵין בֵּית דִּין נִזְקָקִין לְפָחוֹת מִשָּׁוֶה פְרוּטָה. כְּבָר כְּתִיב לְאַשְׁמָה בָהּ. פְּרָט לְפָחוֹת מִשָּׁוֶה פְרוּטָה. מַה תַלְמוּד לוֹמַר אֵין כָּסֶף. מִיכָּן שֶׁיֵּשׁ כָּאן יוֹתֵר מִכֶּסֶף. וְכַמָּה הוּא יוֹתֵר מִכֶּסֶף. שְׁתֵּי מָעִין. אוֹ כֶסֶף פְּרוּטָה. יוֹתֵר מִכֶּסֶף שְׁתֵּי פְרוּטוֹת. סוֹף מַטְבֵעַ כֶּסֶף מָעָה. וּתְהֵא מָעָה. אוֹ כֵלִים. מַה כֵלִים שְׁנַיִם. אַף כֶּסֶף שְׁנַיִם. מַה מְקַיְימִין בֵּית שַׁמַּי אוֹ כֵלִים. כְּהָדָא דְתַנֵּי. רִבִּי נָתָן אוֹמֵר. אוֹ כֵלִים. לְרַבּוֹת כֵּלִים הַרְבֶּה. שְׁמוּאֵל אָמַר. טְעָנוֹ שְׁנֵי מְחָטִים וְהוֹדָה לוֹ עַל אַחַת מֵהֶן. חַיָיב. אָמַר רִבִּי חִינְנָא. וְהוּא שֶׁיְּהוּ יָפוֹת כִּשְׁתֵּי פְרוּטוֹת. כְּדֵי שֶׁתְּהֵא הַטַּעֲנָה שָׁוֶה פְרוּטָה וְהַהוֹדָיָיה שָׁוֶה פְרוּטָה. וְאַתְיָיא כְבֵית שַׁמַּי דְּלָא יַלְפֵי כֶסֶף מִכֵּלִים. בְּרַם כְּבֵית הִלֵּל דְּאִינּוּן יָלְפִין כֶּסֶף מִכֵּלִים. מַה כֵלִים שְׁנַיִם אַף כֶּסֶף שְׁנַיִם. וְדִכְוָותָהּ. מַה כֶסֶף שְׁתֵּי מָעִים. אַף כֵּלִים שְׁתֵּי מָעִים.
תלמוד ירושלמי שבועות
משנה: אֵיכָן שׁוֹרִי אָמַר לוֹ אֵינִי יוֹדֵעַ. מָה אַתָּה שָׂח וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה אוֹ נִגְנַב אוֹ אָבַד. מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי וְאָמַר אָמֵן פָּטוּר. אֵיכָן שׁוֹרִי אָמַר לוֹ אָבַד. מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי וְאָמַר אָמֵן וְהָעֵדִים מְעִידִין אוֹתוֹ שֶׁאֲכָלוֹ מְשַׁלֵּם אֶת הַקֶּרֶן. הוֹדָה מֵעַצְמוֹ מְשַׁלֵּם קֶרֶן וְחוֹמֶשׁ וְאָשָׁם. אֵיכָן שׁוֹרִי אָמַר לוֹ נִגְנַב. מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי וְאָמַר אָמֵן וְהָעֵדִים מְעִידִין אוֹתוֹ שֶׁגְּנָבוֹ מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל. הוֹדָה מֵעַצְמוֹ מְשַׁלֵּם קֶרֶן וְחוֹמֶשׁ וְאָשָׁם: אָמַר לְאֶחָד בַּשּׁוּק אֵיכָן שׁוֹרִי שֶׁגָּנַבְתָּ וְהוּא אוֹמֵר לֹא גָנַבְתִּי וְהָעֵדִים מְעִידִין אוֹתוֹ שֶׁגְּנָבוֹ מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל. טָבַח וּמָכַר מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. רָאָה עֵדִים שֶׁמְּמַשְׁמְשִׁין וּבָאִין אָמַר גָּנַבְתִּי אֲבָל לֹא טָבַחְתִּי וְלֹא מָכַרְתִּי אֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא קֶרֶן:
תלמוד ירושלמי שבועות
הלכה: אָמַר לַשּׁוֹאֵל. אֵיכָן שׁוֹרִי כול׳. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. וְתַנֵּי כֵן. טְעָנוֹ טַעֲנַת אָבוּד וְנִשְׁבָּע לוֹ וְהוֹדָה. בֵּין עַד שֶׁלֹּא בָאוּ הָעֵדִים בֵּין מִשֶׁבָּאוּ הָעֵדִים מְשַׁלֵּם קֶרֶן וָחוֹמֶשׁ וְאָשָׁם. טְעָנוֹ טַעֲנַת גַּנָּב וְנִשְׁבָּע לוֹ וְהוֹדָה. עַד שֶׁלֹּא בָאוּ עֵדִים מְשַׁלֵּם קֶרֶן וָחוֹמֶשׁ וְאָשָׁם. וְאִם מִשֶׁבָּאוּ עֵדִים מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל וְאָשָׁם וְחוּמְשׁוֹ עוֹלֶה לוֹ מִתּוֹךְ כְּפֵילוֹ. דִּבְרֵי רִבִּי יַעֲקֹב. אָמְרוּ לוֹ לְרִבִּי יַעֲקֹב. אֵיכָן מָצִינוּ אָשָׁם בְּלֹא חוֹמֶשׁ. אָמַר לָהֶן. אִם נִשְׁבָּע וְנִשְׁבָּע וְנִשְׁבָּע הֲרֵי מָצִינוּ אָשָׁם בְּלֹא חוֹמֶשׁ. וְרַבָּנִין אָמְרִין. לַקֶּרֶן חוֹמְשִׁין אֵין לִשְׁבוּעוֹת חוֹמְשִׁין.