ויקרא ו:ב מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי יומא, ברכות, הוריות ותלמוד ירושלמי סוטה

הלכה: בָּרִאשׁוֹנָה כָּל מִי שֶׁהוּא רוֹצֶה לִתְרוֹם אֶת הַמִּזְבֵּחַ כול׳. רִבִּי מָנָא בָעֵי. וְלָמָּה לֹא קָבְעוּ פַיִיס לִתְרוּמַת הַדֶּשֶׁן. אִיתָא חֲמִי. שְׁחִיטָה כְשֵׁירָה בְזָר. וְאַתְּ אָמַר. יֵשׁ לָהּ פַּיִיס. תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן אֲסוּרָה בְזָר. וְאַתְּ אָמַר. אֵין לָהּ פַּיִיס. חָזַר רִבִּי מָנָא וְאָמַר. שְׁחִיטָה אֵינָהּ כְּשֵׁירָה אֶלָּא בַיּוֹם. אֲבָל תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן כְּשֵׁירָה כָל הַלַּיְלָה. אִם אוֹמֵר אַתְּ. יְפַיֵס. אַף הוּא אֵינוֹ מַשְׁכִּים עַל הַסָּפֵק. מַאי חֲמִית מֵימוֹר כֵּן. כָּל הַלַּיְלָה וְהֵרִים. מִיכָּן לִתְרוּמַת הַדֶּשֶׁן שֶׁהִיא כְשֵׁירָה כָל הַלַּיְלָה.

הקטר חלבים ואברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר וכל הנאכלים ליום אחד מצותן עד שיעלה עמוד השחר אם כן למה אמרו חכמים עד חצות כדי להרחיק אדם מן העבירה:

(ויקרא ו, ב) זאת תורת העולה היא הרי אלו שלשה מיעוטין