ויקרא ו:ו מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי נזיר, תלמוד ירושלמי יומא, יומא וזבחים

הלכה: שְׁלֹשָׁה מִינִין אֲסוּרִין בַּנָּזִיר כול׳. הַטּוּמְאָה. דִּכְתִיב כָּל יְמֵי הַזִּירוֹ לַיי עַל נֶפֶשׁ מֵת לֹא יָבֹא. תִּגְלַחַת. דִּכְתִיב כָּל יְמֵי נֶדֶר נִזְרוֹ תַּעַר לא יַעֲבֹר עַל רֹאשׁוֹ. הַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן. דִּכְתִיב כָּל יְמֵי נִזְרוֹ מִכָּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן וגו׳.

הלכה: מַה טַעֲמָא דְרִבִּי מֵאִיר. וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ לֹא תִכְבֶּה זוֹ מַעֲרֶכֶת קִיּוּמֵי אֵשׁ. וּבִעֵר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן זוֹ מַעֲרֶכֶת אִיכּוּל אֵיבָרִין וּפְדָרִים. וְעָרַךְ עָלֶיהָ הָעוֹלָה זוֹ מַעֲרָכָה גְדוֹלָה. וְהִקְטִיר עָלֶיהָ חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים זוּ קְטוֹרֶת. וְלֵית לְרִבִּי יוֹסֵה מַעֲרֶכֶת אִיכּוּל אֵיבָרִין. וְלֵית לְרִבִּי יְהוּדָה מַעֲרֶכֶת קִיּוּמֵי אֵשׁ. מַה מְקַיֵים רִבִּי יְהוּדָה אֵשׁ תָּמִיד. אֵשׁ שֶׁאָמַרְתִּי לָךְ תְּהֵא תָמִיד לֹא תְהֵא אֶלָּא עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן.

אש תמיד למאי אתא מבעי ליה לכדתניא (ויקרא ו, ו) אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה לימד על מערכה שניה של קטורת שלא תהא אלא על המזבח החיצון