ויקרא ו:טו מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי יומא, תלמוד ירושלמי הוריות, תלמוד ירושלמי שקלים ותלמוד ירושלמי שבועות

רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה אָמַר. עֲשִׂירִית הָאֵיפָה וּמִכְנָסַיִים מְעַכְּבִין. מַה טַעֲמָא. זֶה וָזֶה עֲשִׂיָּיה. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. וְעָשִׂיתָ לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו כָּכָה. כָּל הָאָמוּר בַפָּרָשָׁה מְעַכֵּב. וְאַתְיָיא כַּיי דָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. זֶה הַדָּבָר וְזֶה הַדָּבָר. אֲפִילוּ קְרִיַית הַפָּרָשָׁה מְעַכֶּבֶת. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל הַמְעַכֵּב לַדּוֹרוֹת מְעַכֵּב כָּאן. [וְכָל שֶׁאֵין מְעַכֵּב לַדּוֹרוֹת אֵינוֹ מְעַכֵּב כָּאן]. מָה אִית לָךְ. סְמִיכָה וּשְׁיֵרֵי דָמִים שֶׁאֵינָן מְעַכְּבִין לַדּוֹרוֹת מְעַכְּבִין כְּאן. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. צִיץ וּמִצְנַפְתּוֹ שֶׁלְאַהֲרֹן קוֹדֵם לָאַבְנִיטָן שֶׁלְבָּנִים. יְהוּדָה בְּרִיבִי אוֹמֵר. וְחָגַרְתָּ אוֹתָם אַבְנֵט אַהֲרֹן וּבָנָיו. אָמַר רִבִּי אִידִי. הָדָא דְאַתְּ אָמַר לְמִצְוָה. אֲבָל לְצִיווּי וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו וַיִּרְחַץ אוֹתָם בַּמָּיִם. וְאַחַר כָּךְ וַיִּתֵּן עָלָיו אֶת הַכֻּתֹּנֶת. וְאַחַר כָּךְ וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת אַהֲרן וְאֶת בָּנָיו וַיַּלְבִּישֵׁם כֻּתֳּנֹת.

תַּנֵּי. כֹּהֵן מָשִׁיחַ מֵבִיא פָּר. אֵין מְרוּבֶּה בְגָדִים מֵבִיא פָּר. וּדְלֹא כְרִבִּי מֵאִיר. מַה טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר. מָשִׁיחַ. וּמַה תַלְמוּד לוֹמַר כֹּהֵן. לְהוֹצִיא לִמְרוּבֶּה בְגָדִים. מַה טַעֲמוֹן דְּרַבָּנִן. מָשִׁיחַ. יָכוֹל זֶה הַמֶּלֶךְ. וּמַה תַלְמוּד לוֹמַר כֹּהֵן. לְרַבּוֹת מְרוּבֶּה בְגָדִים. הָכָא אַתָּ מַר. לְהוֹצִיא לִמְרוּבֶּה בְגָדִים. וָכָא אַתָּ מַר. לְרַבּוֹת לִמְרוּבֶּה בְגָדִים. אָמַר רִבִּי הִילָא. כָּל מִדְרַשׁ וּמִדְרַשׁ לְעִנְיָינוֹ. אִילּוּ נֶאֱמַר מָשִׁיחַ וְלֹא נֶאֱמַר כֹּהֵן. הָיִיתִי אוֹמֵר. עַל הֶעֱלֵם דָּבָר מֵבִיא פָר וְעַל שִׁגְּגַת הַמַּעֲשֶׂה מֵבִיא שָׂעִיר. הֲוֵי צוֹרֶךְ הוּא שֶׁיֹּאמַר כֹּהֵן. אוֹ אִילּוּ נֶּאֱמַר כֹּהֵן וְלֹא מָשִׁיחַ. הָיִיתִי אוֹמֵר. זֶה הַמֶּלֶךְ. אִם תֹּאמַר. בְּפָר קָדְמָה פָרָשַׁת מֶלֶךְ שֶׁיּוּטַּל עַל הֶעֱלֵם דָּבָר מֵבִיא פָר וְעַל שִׁגְּגַת הַמַּעֲשֶׂה מֵבִיא שָׂעִיר. הֲוֵי צוֹרֶךְ הוּא שֶׁיֹּאמַר מָשִׁיחַ וְצוֹרֶךְ הוּא שֶׁיֹּאמַר כֹּהֵן.

יָכוֹל לֹא יְהֵא מְשׁוּחַ מִלְחָמָה מִפְּנֵי עֲשִׂירִית הָאֵיפָה שֶׁלּוֹ. תַּלְמוּד לוֹמַר תַּחְתָּיו מִבָּנָיו. אֵת שֶׁבְּנוֹ עוֹמֵד תַּחְתָּיו מֵבִיא עֲשִׂירִית הָאֵיפָה. וְאֶת שֶׁאֵין בְּנוֹ עוֹמֵד תַּחְתָּיו אֵינוֹ מֵבִיא עֲשִׂירִית הָאֵיפָה. וּמְנַיִין לִמְשׁוּחַ מִלְחָמָה שֶׁאֵין בְּנוֹ עוֹמֵד תַּחְתָּיו. תַּלְמוּד לוֹמַר שִׁבְעַת יָמִים יִלְבָּשָׁם הַכֹּהֵן וגו׳. אֶת שֶׁהוּא בָא אֶל אוֹהֶל מוֹעֵד לְשָׁרֵת בַּקּוֹדֶשׁ בְּנוֹ עוֹמֵד תַּחְתָּיו. וְאֶת שֶׁאֵינוֹ בָא אֶל אוֹהֶל מוֹעֵד לְשָׁרֵת בַּקּוֹדֶשׁ אֵין בְּנוֹ עוֹמֵד תַּחְתָּיו. וּמְנַיִין שֶׁהוּא מִתְמַנֶּה לִהְיוּת כֹּהֵן גָּדוֹל. פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר נָגִיד הָיָה עֲלֵיהֶם לְפָנִים יְי עִמּוֹ. רִבִּי יוֹסֵי כַּד הֲוָה בָעֵי מְקַנְתְּרֵהּ לְרִבִּי לָעְזָר בֵּירִבִּי יּוֹסֵי הֲוָה אֲמַר לֵיהּ. לְפָנִים עִמּוֹ. בִּימֵי זִמְרִי מִיחָה. וּבִימִי פִילֶגֶשׁ בְּגִבְעָה לֹא מִיחָה.