ויקרא ו:יד מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי יומא, תלמוד ירושלמי סוטה, תלמוד ירושלמי שקלים ומנחות

רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. אִי מַה אֵיל הַמִּילּוּאִים מְעַכֵּב אַף שְׂעִיר שֶׁלְיוֹם הַכִּיפּוּרִים מְעַכֵּב. וְהוּא מְקַבֵּל מִינֵּיהּ. [מִן מַה דָּמַר רִבִּי מָנָא. וּתְמִיהַּ אֲנִי הֵיךְ רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מְתִיב קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן וְהוּא מְקַבֵּל מִינֵּיהּ]. וִיתִיבִינֵיהּ. לֹא מָצָאנוּ דָּבָר מְעַכֵּב לָמֵד מִדָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְעַכֵּב. וְדָבָר שֶׁאֵינוֹ מְעַכֵּב לָמֵד מִדָּבָר שֶׁהוא מְעַכֵּב. מָלָק וְהִקְטִיר. מַה מְלִיקָה בְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ אַף (מְלִיקָה) [הַקְטָרָה] בְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ. מְלִיקָה מְעַכֶּבֶת. אֵין הַקְטָרָה מְעַכֶּבֶת. תָּמִיד [תָּמִיד]. נֶאֱמַר תָּמִיד בַּחֲבִיתִּין וְנֶאֱמַר תָּמִיד בְּלֶחֶם הַפָּנִים. מַה [תָּמִיד הָאָמוּר בַּחֲבִיתִּין שְׁנֵים עֶשְׂרֶה אַף תָּמִיד הָאָמוּר בְּלֶחֶם הַפָּנִים שְׁנֵים עָשָׂר.] לֶחֶם הַפָּנִים מְעַכֵּב. (אַף) [אֵין] חֲבִיתִּין מְעַכֶּבֶת. לְקִיחָה לְקִיחָה. נֶאֱמַר לְקִיחָה בְמִצְרַיִם וְנֶאֱמַר לְקִיחָה בְלוּלָב. [מַה לְקִיחָה הָאָמוּר בְּמִצְרַיִם אֲגוּדָה. אַף לְקִיחָה הָאָמוּר בְּלוּלָב אֲגוּדָה.] לוּלָב מְעַכֵּב. מִצְרַיִם אֵינָהּ מְעַכֶּבֶת. הֲרֵי מָצָאנוּ דָּבָר מְעַכֵּב לָמֵד מִדָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְעַכֵּב. וְדָבָר שֶׁאֵינוֹ מְעַכֵּב לָמֵד מִדָּבָר מְעַכֵּב.

רִבִּי יוֹחָנָן בְשֵׁם רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. מִנְחַת מִנְחַת. מַה מִנְחַת שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן שְׂעוֹרִין אַף כָּאן שְׂעוֹרִין. אָמַר רִבִּי לִעֶזֶר. נֶאֱמַר כָּאן אָבִיב וְנֶאֱמַר בְּמִצְרַיִם אָבִיב. מַה אָבִיב הָאָמוּר בְּמִצְרָיִם שְׂעוֹרִין אַף כָּאן שְׂעוֹרִין. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר. נֶאֱמַר לַצִּיבּוּר. הֲבֵא בִיכּוּרִים בַּפֶּסַח וַהֲבֵא בִיכּוּרִים בָּעֲצֶרֶת. אִם מָצִינוּ שֶׁמִּמִּין שֶׁהַיָּחִיד מֵבִיא חוֹבָתוֹ מִמֶּנּוּ הַצִּיבּוּר מֵבִיא בִּיכּוּרִים בָּעֲצֶרֶת. מֵאֵי זֶה מִין הַיָּחִיד מֵבִיא חוֹבָתוֹ. מִן הַשְּׂעוֹרִין. אַף הַצִּיבּוּר לֹא יָבִיא אֶלָּא מִן הַשְּׂעוֹרִין. אִם תֹּאמַר. מִן הַחִיטִּין. אֵין שְׁתֵּי הַלֶּחֶם בִּיכּוּרִין.

רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה אָמַר. עֲשִׂירִית הָאֵיפָה וּמִכְנָסַיִים מְעַכְּבִין. מַה טַעֲמָא. זֶה וָזֶה עֲשִׂיָּיה. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. וְעָשִׂיתָ לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו כָּכָה. כָּל הָאָמוּר בַפָּרָשָׁה מְעַכֵּב. וְאַתְיָיא כַּיי דָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. זֶה הַדָּבָר וְזֶה הַדָּבָר. אֲפִילוּ קְרִיַית הַפָּרָשָׁה מְעַכֶּבֶת. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל הַמְעַכֵּב לַדּוֹרוֹת מְעַכֵּב כָּאן. [וְכָל שֶׁאֵין מְעַכֵּב לַדּוֹרוֹת אֵינוֹ מְעַכֵּב כָּאן]. מָה אִית לָךְ. סְמִיכָה וּשְׁיֵרֵי דָמִים שֶׁאֵינָן מְעַכְּבִין לַדּוֹרוֹת מְעַכְּבִין כְּאן. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. צִיץ וּמִצְנַפְתּוֹ שֶׁלְאַהֲרֹן קוֹדֵם לָאַבְנִיטָן שֶׁלְבָּנִים. יְהוּדָה בְּרִיבִי אוֹמֵר. וְחָגַרְתָּ אוֹתָם אַבְנֵט אַהֲרֹן וּבָנָיו. אָמַר רִבִּי אִידִי. הָדָא דְאַתְּ אָמַר לְמִצְוָה. אֲבָל לְצִיווּי וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו וַיִּרְחַץ אוֹתָם בַּמָּיִם. וְאַחַר כָּךְ וַיִּתֵּן עָלָיו אֶת הַכֻּתֹּנֶת. וְאַחַר כָּךְ וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת אַהֲרן וְאֶת בָּנָיו וַיַּלְבִּישֵׁם כֻּתֳּנֹת.