וַיַּקְרֵב֙ אֶת־הָאַ֣יִל הַשֵּׁנִ֔י אֵ֖יל הַמִּלֻּאִ֑ים וַֽיִּסְמְכ֞וּ אַהֲרֹ֧ן וּבָנָ֛יו אֶת־יְדֵיהֶ֖ם עַל־רֹ֥אשׁ הָאָֽיִל׃
תלמוד ירושלמי יומא
מִילּוּאִים מָה הָיוּ. קָרְבַּן יָחִיד [אוֹ] קָרְבַּן צִיבּוּר. מִן מַה דִכְתִיב וַיִּסְמְכוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו אֶת יְדֵיהֶם עַל רֹאשׁ הָאָיִל. הָדָא אָמְרָה. קָרְבַּן יָחִיד. וְהָתַּנֵּי. קָרְבַּן צִיבּוּר. אָמַר רִבִּי אִידִי. נִתְנַדְּבוּ צִיבּוּר וּמְסָרוּם לָהֶם. מִילּוּאִים מֵאֵיכָן לָמְדוּ. מִן הַקָּרְבָּנוֹת אוֹ מִמַּעֲשֵׂה בְרֵאשִׂית. אִין תֵּימַר. מִן הַקָּרְבָּנוֹת. הַלַּיְלָה הוֹלֵךְ אַחַר הַיּוֹם. אִין תֵּימַר. מִמַּעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. הַיּוֹם הוֹלֵךְ אַחַר הַלַּיְלָה. אִין תֵּימַר. מִן הַקָּרְבָּנוֹת. לַיְלָה אַחֲרוֹן אֵין לוֹ יוֹם. אִין תֵּימַר. מִמַּעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. יוֹם רִאשׁוֹן אֵין לוֹ לַיְלָה.
שבועות
דת"ר (ויקרא טז, טז) וכפר על הקדש מטומאות בני ישראל וגו' פשעים אלו המרדים וכן הוא אומר (מלכים ב ג, ז) מלך מואב פשע בי ואומר (מלכים ב ח, כב) אז תפשע לבנה בעת ההיא חטאות אלו השגגות וכן הוא אומר (ויקרא ד, ב) נפש כי תחטא בשגגה: