ויקרא טו:ב מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי נזיר, תלמוד ירושלמי שבת, ערכין ומגילה

משנה: כָּל סְפֵק נְגָעִים בַּתְּחִילָּה טָהוֹר עַד שֶׁלֹּא נִזְקַק לְטוּמְאָה. מִשֶׁנִּזְקַק לְטוּמְאָה סְפֵיקוֹ טָמֵא. בְּשִׁבְעָה דְרָכִים בּוֹדְקִין אֶת הַזָּב עַד שֶׁלֹּא נִזְקַק לְטוּמְאָה בְּמַאֲכָל בְּמִשְׁתֶּה בְּמַשָּׂא בִּקְפִיצָה בְּחוֹלִי בְּמַרְאֶה וּבְהִירְהוּר. מִשֶׁנִּזְקַק לְטוּמְאָה אֵין בּוֹדְקִין אוֹתוֹ. אָנְסוֹ וּסְפֵיקוֹ וְשִׁכְבַת זַרְעוֹ טְמֵאִים שֶׁרַגְלַיִם לַדָּבָר.

שִׁכְבַת זַרְעָן. וְלֹא כֵן אָמַר רִבִּי אָחָא רִבִּי חִינְנָא בָשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. שִׁכְבַת זַרְעוֹ שֶׁלְּגוֹי טְהוֹרָה. שֶׁאֵי אֶיפְשַׁר לְשִׁכְבַת זֶרַע לָצֵאת בְּלֹא מֵימֵי רַגְלַיִם.

הכל מטמאין בזיבה לאתויי מאי לאתויי תינוק בן יומו דתניא איש מה ת"ל (ויקרא טו, ב) איש איש לרבות תינוק בן יום אחד שמטמא בזיבה דברי רבי יהודה