ויקרא טו:יג מקורות בתלמוד: אבות דרבי נתן נוסח ב, תלמוד ירושלמי יומא, תלמוד ירושלמי ברכות ומגילה

משה נתקדש (הענן) [בענן] כל שבעה וקדש את אהרן ואת בניו כל שבעה שנאמר ויקח משה משמן המשחה ומן הדם אשר על המזבח וגו' (ויקרא ח' ל') אלעזר שרף את הפרה והזה ממנה על כל ישראל כל שנה ושנה. אמר ר' יוסי היא הטהרה הנוהגת (בדורות) [לדורות]. מכאן אמרו זב ז' זבה ז' נדה ז' מצורע ז' טמא מת ז' אבל ז' משתה ז'. זב ז' מנין שנאמר וכי יטהר הזב מזובו וספר לו שבעת ימים (שם ט"ו י"ג). זבה ז' מנין שנאמר ואם טהרה מזובה וספרה לה שבעת ימים (שם שם כ"ח). נדה ז' מנין שנאמר שבעת ימים תהיה בנדתה (שם שם י"ט). מצורע ז' מנין שנאמר וישב מחוץ לאהלו שבעת ימים (שם י"ד ח'). טמא מת ז' מנין [שנאמר] וכל אשר יגע על פני השדה בחלל חרב או במת וגו' (במדבר י"ט ט"ז). אבל ז' מנין שנאמר ויעש לאביו אבל שבעת ימים (בראשית נ' י'). משתה ז' מנין שנאמר מלא שבוע זאת וגו' (שם כ"ט כ"ז):

תַּנֵּי. אְמַר רִבִּי יְהוּדָה. כָּל עַצְמָן לֹא הִתְקִינוּ טְבִילָה זֹו אֶלָּא מִפְּנֵי טְבִילַת סֶרֶךְ. שֶׁפְּעָמִים שֶׁאָדָם הוֹלֵךְ לִרְחוֹץ וְהוּא נִזְכָּר קֶרִי יָשָׁן שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ וְחוֹזֵר וּבָא לֹו. תַּמָּן תַּנִּינָן. הַמְשַׁמֶּשֶׁת שֶׁרָאָת נִדָּה צְרִיכִין טְבִילָה. רִבִּי יוּדָה פּוֹטֵר. מַה חָלַק רִבִּי יוּדָה. עַל טְבִילַת סֶרֶךְ. אוֹ מִשֵּׁם אֲפִילוּ טוֹבֵל מַהוּ מוֹעִיל. מַה נְפַק מִינָּהּ. רָאָה קֶרִי. אִין תֵּימַר. חָלוּק רִבִּי יוּדָה עַל טְבִילַת סֶרֶךְ. דְּבַר תּוֹרָה הוּא. אִין תֵּימַר. אֲפִילוּ טוֹבֵל מַהוּ מוֹעִיל. מוֹעִיל הוּא שֶׁהוּא טוֹבֵל. כְּהָדָא דְתַנֵּי. אְמַר רִבִּי יְהוּדָה. כָּל עַצְמָן לֹא הִתְקִינוּ טְבִילָה זוֹ אֶלָּא מִפְּנֵי טְבִילַת סֶרֶךְ. שֶׁפְּעָמִים שֶׁאָדָם הוֹלֵךְ לִרְחוֹץ וְהוּא נִזְכָּר קֶרִי יָשָׁן שֶׁבְּיָדוֹ וְחוֹזֵר וּבָא לוֹ. [הָדָא אָמְרָה] לֹא חָלַק רִבִּי יְהוּדָה עַל טְבִילַת סֶרֶךְ אֶלָּא מִשֵׁם אֲפִילוּ טוֹבֵל מַה הוּא מוֹעִיל.

אָמַר רִבִּי יַנַּאי שָׁמַעְתִּי שֶׁמְּקִילִין וּמַחְמִירִין בָּהּ. וְכָל הַמַּחְמִיר בָּהּ מַאֲרִיךְ יָמִים בְּטוֹבָה. מִקִיל בָּהּ לִרְחוֹץ בְּמַיִם שְׁאוּבִין מַחְמִירִין בָּהּ לִטְבּוֹל בְּמַיִם חַיִּים.