וְאִ֡ם שָׁכֹב֩ יִשְׁכַּ֨ב אִ֜ישׁ אֹתָ֗הּ וּתְהִ֤י נִדָּתָהּ֙ עָלָ֔יו וְטָמֵ֖א שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים וְכָל־הַמִּשְׁכָּ֛ב אֲשֶׁר־יִשְׁכַּ֥ב עָלָ֖יו יִטְמָֽא׃ (פ)
תלמוד ירושלמי נדה
תַּנֵּי. מֵעֵת לְעֵת שֶׁאָמְרוּ תּוֹלִין אֲבָל לֹא שׂוֹרְפִין. וַהֲוָה רִבִּי זְעִירָא חֲדִי בָהּ. אַשְׁכָּח תַּנֵּי. הָרוֹאָה כֶתֶם מְטַמֵּא לְמַפְרֵעַ. וּמָה הִיא מְטַמְּאָה. הָאוֹכְלִין וְהַמַּשְׁקִין וְהַמִּשְׁכָּבוֹת וְהַמּוֹשָׁבוֹת. וּמְקוּלְקֶלֶת לְמִינְיָינָהּ וּמְטַמֵּא אֶת בּוֹעֲלָהּ לְמַפְרֵעַ. הָרוֹאָה דָם מְטַמֵּא לְמַפְרֵעַ. וּמָה הִיא מְטַמֵּא. הָאוֹכְלִין וְהַמַּשְׁקִין וְהַמִּשְׁכָּבוֹת וְהַמּוֹשָׁבוֹת. וְאֵינָהּ מְקוּלְקֶלֶת לְמִינְיָינָהּ וְאֵינָהּ מְטַמֵּא אֶת בַּעֲלָהּ לְמַפְרֵעַ. רִבִּי עְקִיבָה אוֹמֵר. מְטַמֵּא אֶת בַּעֲלָהּ לְמַפְרֵעַ. וְזֶה וְזֶה תּוֹלִין אֲבָל לֹא שׂוֹרְפִין. תַּמָּן אָמְרִין. מֵעֵת לְעֵת שֶׁאָמְרוּ מִשְׁכָּבָהּ כְּמַגָּעָהּ. מָה. כְּבוֹעֵל נִדָּה וְאֵינוֹ מְטַמֵּא בְהֵיסֶט וְאֵינוֹ מְטַמֵּא בִּכְלֵי חֶרֶשׂ. אַשְׁכָּח תַּנֵּי. מְטַמֵּא כְּלֵי חֶרֶס בְּהֵיסֶט. מֵעֵת לְעֵת שֶׁאָמְרוּ. מַגָּעָהּ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים מָהוּ. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. מְעוּבֶּרֶת וּמֵינִיקָה טְהוֹרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן. וְכֵן אִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לָהּ וֶוסֶת. וּשְׁאָר כָּל הַנָּשִׁים טְהוֹרוֹת בְּבִיאָה וּמְטַמְּאוֹת בְּמַגָּע. הָדָא אָמְרָה. וַדַּאי מַגָּעָהּ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים טְמֵא.
תלמוד ירושלמי יומא
פִּירֵשׁ בֶּן בַּתִירָה. שֶׁמָּא יָבוֹא עַל אִשְׁתּוֹ נִידָּה וִידָּחֶה כָּל שִׁבְעָה. וְיִשְׂרָאֵל חֲשׁוּדִין עַל הָנִּידּוֹת. כַּיי דְתַנִּינָן תַּמָּן. הָיָה מְשַׁמֵּשׁ עִם הַטְּהוֹרָה. אָמְרָה לוֹ. נִטְמֵאתִי פִּירַשׁ מִיָּד חַיָיב. שֶׁיְּצִיאָתוֹ הֲנָיָיה לוֹ כְּבִיאָתוֹ. אַשְׁכָּחַת אֲמַר. מַן דְּאָמַר. רִבִּי יוֹחָנַן. צְרִיכָה לְבֶן בַּתִירָה. מָאן דְּאָמַר. בֶּן בַּתִירָה. צְרִיכָה לְרִבִּי יוֹחָנַן. אִילּוּ אָמַר רִבִּי יוֹחָנַן וְלֹא אָמְרָהּ בֶּן בַּתִירָה הֲוִינָן אָמְרִין. יְשַׁמֵּשׁ מִיטָּתוֹ וְיָשֵׁן לֹו בְּלִשְׁכַּת פַּלְהֶדְרִין. הֲוֵי צוֹרְכָה לַהִיא דְאָמַר בֶּן בַּתִירָה. אִילּוּ אָמְרָהּ בֶּן בַּתִירָה וְלֹא אָמַר רִבִּי יוֹחָנַן. הֲוִינָן אָמְרִין. יִפְרוֹשׁ מִמִּיטָּתוֹ וְיָשֵׁן לֹו בְתוֹךְ בֵּיתוֹ. הֲוֵוי צוֹרְכָה לַהִיא דְאָמַר רִבִּי יוֹחָנַן. וְצוֹרְכָה לַהִיא דְאָמַר בֶּן בַּתִירָה.
תלמוד ירושלמי שבת
משנה: לֹא יֵצֵא הַחַיָיט בְּמַחֲטוֹ סָמוּךְ לַחֲשֵׁיכָה שֶׁמָּא יִשְׁכַּח וְיֵצֵא. לֹא הַלּיבֶּלָּר בְּקוּלְמוֹסוֹ. וְלֹא יְפַלֶּא אֶת כֵּלָיו וְלֹא יִקְרָא לְאוֹר הַנֵּר. בֶּאֱמֶת הַחַזָּן רוֹאֶה מֵאֵיכָן הַתִּינוֹקוֹת קוֹרִין אֲבָל הוּא לֹא יִקְרָא. כַּיּוֹצֵא בוֹ לֹא יֹאכַל הַזָּב עִם הַזָּבָה מִפְּנֵי הֶרְגֵּל עֲבֵרָה: