ויקרא טז:ד מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי יומא ותלמוד ירושלמי כלאים

רִבִּי אִמִּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. שְׁיֵרֵי עֲבוֹדוֹת עוֹבְדָן בְּבִגְדֵי לָבָן. אָמַר רִבִּי מַתָּנָא. מַתְנִיתָה אָמְרָה כֵן. וְאִם לָאו בְאִיסְטְלִית לָבָן מִשֶּׁלּוֹ. רִבִּי יוֹסֵה בָעֵי. לָמָּה. שֶׁהֵן בָּחוּץ. הֲרֵי שְׁחִיטָה הֲרֵי אֵינָהּ אֶלָּא בַחוּץ. וְהוּא עוֹבְדָה בְבִגְדֵי זָהָב. רִבִּי יַסָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. רָצָה עוֹבְדָהּ בְּבִגְדֵי זָהָב. רָצָה עוֹבְדָהּ בְּבִגְדֵי לָבָן. מָצִינוּ שְׁחִיטָה. רָצָה עוֹבְדָהּ בְּבִגְדֵי זָהָב. רָצָה עוֹבְדָהּ בְּבִגְדֵי לָבָן.

אָמַר רִבִּי זְעִירָא כְּתִיב כְּתוֹנֶת בַּד קוֹדֶשׁ יִלְבָּשׁ בַּד שֶׁהוּא עוֹלֶה יְחִידִי. וַהֲרֵי צֶמֶר עוֹלֶה יְחִידִי. פִּירֵשׁ בַּקַּבָּלָה וְלֹא יַעֲלֶה עֲלֵיהֶם צֶמֶר בְּשָׁרְתָם בְּשַׁעֲרֵי הַפְּנִימִית וּבָיְתָה. הָא מִבְּחוּץ מוּתָּר לַעֲלוֹת עֲלֵיהֶם. מְנַיִין שֶׁהֵן מוּתָּרִין בְּכִלְאַיִם שֶׁנֶּאֱמַר וְאֶת הַמִּצְנֶפֶת שֵׁשׁ וְאֶת פַּאֲרֵי הַמִּגְבָּעוֹת שֵׁשׁ וְאֶת מִכְנְסֵי הַבַּד שֵׁשׁ מָשְׁזָר וְאֶת הָאַבְנֵט שֵׁשׁ מָשְׁזָר תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי. וּכְתִיב פַּאֲרֵי פִּשְׁתִּים יִהְיוּ עַל רֹאשָׁם וּמִכְנְסֵי פִשְׁתִּים יִהְיוּ עַל מָתְנֵיהֶם וְלֹא יַחְגְּרוּ בְּיָזַע. אַתְּ דְּרַשׁ שֵׁשׁ מִשֵּׁשׁ שֵׁשׁ מִפַּאֲרֵי פַּאֲרֵי מִפַּאֲרֵי. מַה שְׁנִי תוֹלַעַת דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִים אַף כָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִים. מַה צֶמֶר שֶׁאֵין לוֹ שֵׁם לְוַויי אוֹף פִּשְׁתִּים שֶׁאֵין לָהּ שֵׁם לְוַויי.

וּבָא אַהֲרֹן אֶל אוֹהֶל מוֹעֵד. מֵאֵיכָן בָּא. מִקְּרִיַית הַפָּרָשָׁה. וּלְהֵיכָן הוּא הוֹלֵךְ. לְהוֹצִיא כַף וּמַחְתָּה. כָּתוּב וְיָצָא וְעָשָׂה אֶת עוֹלָתוֹ וְאֶת עוֹלַת הָעָם. וְאַתְּ אָמַר הָכֵין. וְלֹא כֵן אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. הַכֹּל מוֹדִין בְּהוֹצָאַת כַּף וּמַחְתָּה שֶׁהוּא לְאַחַר תָּמִיד שֶׁלְבֵּין הָעַרְבָּיִם. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֶּן חֲנִינָה. כָּל הַפָּרָשָׁה כְתוּבָה עַל סֵדֶר חוּץ מִזּוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. עוֹד הִיא אֲמוּרָה עַל סֵדֶר. וּבָא אַהֲרֹן אֶל אֹהֶל מוֹעֵד. מֵאֵיכָן בָּא. מִקִּידּוּשׁ הָרִאשׁוֹן שֵׁהָיָה בְיָדוֹ. וּלְאַיִין הוּא הוֹלֵךְ. לְקִידּוּשׁ הָאַחֲרוֹן. אָמַר רִבִּי מָנָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵה. לָמָּה לֵי נָן אָמְרִין. חוּץ מִקִּידּוּשׁ הָאַחֲרוֹן. אָמַר לֵיהּ. שַׁנְיָיא הִיא. דִּכְתִיב וּבָא. וְיָצָא וּפָשַׁט אֶת בִּגְדֵי הַבָּד. שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר. אֲשֶׁר לָבַשׁ. וְכִי עָלַת עַל דַּעְתֵּינוּ כְּלוּם הוּא פוֹשֵׁט אֶלָּא מַה שֶׁהוּא לוֹבֵשׁ. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר אֲשֶׁר לָבַשׁ. הִקִּישׁ פְּשִׁיטָה לִלְבִישָׁה. מַה לְבִישָׁה בְקִידּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם. אַף פְּשִׁיטָה בְקִידּוּשׁ יָדַיִים וְרַגְלַיִים. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר. יֵשׁ לָךְ עֲבוֹדָה אֲחֶרֶת שֶׁהוּא עוֹבְדָהּ בְּבִגְדֵי לָבָן. וְאֵי זוֹ זוֹ. זוֹ הוֹצָאַת כַּף וּמַחְתָּה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. הַכֹּל מוֹדִין בְּהוֹצָאַת כַּף וּמַחְתָּה שֶׁהִיא לְאַחַר תָּמִיד שֶׁלְבֵּין הָעַרְבָּיִם.