וְלָקַ֖ח אֶת־שְׁנֵ֣י הַשְּׂעִירִ֑ם וְהֶעֱמִ֤יד אֹתָם֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
תלמוד ירושלמי שבועות
הלכה: שְׁבוּעַת הָעֵדוּת כול׳. שְׂעִירִים. מִיעוּט שְׂעִירִים שְׁנַיִם. מַה תַלְמוּד לוֹמַר שְׁנֵי. שֶׁיְּהוּ שָׁוִין.
תלמוד ירושלמי יומא
הלכה: שְׁנֵי שְׂעִירֵי יוֹם הַכִּיפּוּרִים כול׳. שְׂעִירִים. מִיעוּט שְׂעִירִים שְׁנַיִם. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֲמָר שְׁנֵי. שֶׁיְּהוּ שָׁוִין.
תלמוד ירושלמי סנהדרין
הלכה: הָיוּ מַכְנִיסִין אֶת הַשֵּׁינִי כול׳. שְׂעִירִים. מִיעוּט שְׂעִירִים שְׁנַיִם. מַה תַלְמוּד לוֹמַר שְׁנֵי. שֶׁיְּהוּ שְׁנֵיהֶן שָׁוִין.