ויקרא טז:ח מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי שבועות, תלמוד ירושלמי יומא, חולין וקידושין

הלכה: שְׁבוּעַת הָעֵדוּת כול׳. שְׂעִירִים. מִיעוּט שְׂעִירִים שְׁנַיִם. מַה תַלְמוּד לוֹמַר שְׁנֵי. שֶׁיְּהוּ שָׁוִין.

הלכה: טָרַף בַּקַּלְפֵּי כול׳. לֹא סוֹף דָּבָר קַלְפֵּי אֶלָּא אֲפִילוּ קַלָּתוֹת. וְלָמָּה אָמְרוּ קַלְפֵּי. כְּדֵי לַעֲשׂוֹת פּוֹמְבֵּי לַדָּבָר. וְיָבִיא שְׁנֵי חוּטִין. אֶחָד שְׁחוֹר וְאֶחָד לָבָן. וְיִקְשׁוֹר עֲלֵיהֶם וְיֹאמַר. זֶה לַשֵּׁם וְזֶה לָעַזָּאזֵל. תַּלְמוּד לוֹמַר גּוֹרָל אֶחָד לַיי. שֶׁיְּהֵא נִיכָּר שֶׁהוּא לַיי. וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל. שֶׁיְּהֵא נִיכָּר שֶׁהוּא לָעַזָּאזֵל. וְיָבִיא שְׂנֵי צְרוֹרוֹת. אֶחָד שְׁחוֹר וְאֶחָד לָבָן. [וְיִתֵּן עֲלֵיהֶם] וְיֹאמַר. זֶה לַשֵּׁם וְזֶה לָעַזָּאזֵל. תַּלְמוּד לוֹמַר גּוֹרָל אֶחָד לַיי. [שֶׁיְּהֵא נִיכָּר שֶׁהוּא לַיי. וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל. שֶׁיְּהֵא נִיכָּר שֶׁהוּא לַעֲזָאזֵל. וְיִכְתּוֹב עֲלֵיהֶם וְיֹאמַר. זֶה לַיי וְזֶה לָעַזָּאזֵל. תַּלְמוּד לוֹמַר גּוֹרָל אֶחָד לַיי.] שֶׁיְּהֵא מוֹכִיחַ עַל עַצָמוֹ שֶׁהוּא לַיי לְעוֹלָם. וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל. שֶׁיְּהֵא מוֹכִיחַ עַל עַצָמוֹ שֶׁהוּא לָעַזָּאזֵל לְעוֹלָם. הָדָא אָמְרָה. חֲקוּקִים הָיוּ.

הלכה: שְׁנֵי שְׂעִירֵי יוֹם הַכִּיפּוּרִים כול׳. שְׂעִירִים. מִיעוּט שְׂעִירִים שְׁנַיִם. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֲמָר שְׁנֵי. שֶׁיְּהוּ שָׁוִין.