ויקרא טז:טו מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי יומא, תלמוד ירושלמי הוריות ותלמוד ירושלמי שבועות

משנה: טָרַף בַּקַּלְפֵּי וְהֶעֱלָה שְׁנֵי גוֹרָלוֹת. אֶחָד כָּתוּב עָלָיו לַשֵּׁם וְאֶחָד כָּתוּב עָלָיו לַעֲזָאזֵל הַסְּגָן בִּימִינוֹ וְרֹאשׁ בֵּית אָב מִשְּמֹאלוֹ. אִם שֶׁל שֵׁם עָלָה בִימִינוֹ הַסְּגָן אוֹמֵר לוֹ אִישִׁי כֹהֵן גָּדוֹל הַגְבֵּהַּ אֶת יְמִינְךָ. וְאִם בִּשְׂמֹאלוֹ עָלָה רֹאשׁ בֵּית אָב אוֹמֵר לוֹ אִישִׁי כֹהֵן גָּדוֹל הַגְּבֵּהַּ אֶת שְׂמֹאלְךָ. נְתָנָם עַל שְׁנֵי שְׂעִירִים וְאוֹמֵר לַיי חַטָּאת. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר חַטָּאת אֶלָּא לַיי. וְהֵן עוֹנִין אַחֲרָיו בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:

הלכה: שִׁבְעַת יָמִים קוֹדֶם לְיוֹם הַכִּיפּוּרִים כול׳. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן שָׁמַע לָהּ מִן הָדָא. כַּאֲשֶׁר עָשָׂה בַּיּוֹם הַזֶּה. אֵילּוּ שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּילּוּאִים. צִוָּה יְי. לַדּוֹרוֹת. לַעֲשׂוֹת. זֶה שְׂעִיר שֶׁלְיוֹם הַכִּיפּוּרִים. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא שְׂעִיר שֶׁלְרֹאשׁ חוֹדֶשׁ. אַמַר רִבִּי בָּא. לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם. כַּפָּרָה שֶׁהִיא כְזוֹ. מַה זוֹ כַפָּרַת אַהֲרֹן עַצְמוֹ כַּפָּרַת בָּנִים עַצְמָן. אַף זוֹ כַפָּרַת אַהֲרֹן עַצְמוֹ כַּפָּרַת בָּנִים עַצְמָן.

רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיה בְעָא קוֹמֵי רִבִּי זְעוּרָה. שָׁחַט אֶת הַפָּר עַד שֶׁלֹּא יַגְרִיל מָהוּ שֶׁיְּהֵא חַיָיב. אָמַר לֵיהּ. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. פָּר מְעַכֵּב אֶת הַשָּׂעִיר. הַשָּׂעִיר מְעַכֵּב אֶת הַפָּר. הָדָא אָמְרָה. שָׁחַט אֶת הַפָּר עַד שֶׁלֹּא הִגְרִיל חַיָיב. אִין תֵּימַר. פָּטוּר. נִיתְנֵי. אֵין הַשָּׂעִיר מְעַכֵּב אֶת הַפָּר. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אֵבְדַּיְמִי. הָדָא דְתֵימַר. אֵין הַשָּׂעִיר מְעַכֵּב אֶת הַפָּר בְּמַתְּנוֹת הַבַּדִּים. אֲבָל בְּמַתְּנוֹת הַפָּרוֹכֶת שָׂעִיר מְעַכֵּב אֶת הַפָּר. הֵיךְ עֲבִידָא. שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִיתֵּן מִדַּם הַפָּר עַל הַפָּרוֹכֶת עַד שֶׁיִּתֵּן מִדַּם הַשָּׂעִיר עַל בֵּין הַבַּדִּים.