ויקרא טז:יג מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי יומא, תלמוד ירושלמי שבועות ויומא

הוּא פוֹרֵשׁ וּבוֹכֶה. שֶׁנֶּחְשָׁד. וְהֵן פּוֹרְשִׁין וּבוֹכִין. שֶׁצָּרְכוּ לְכָךְ. וְלָמָּה מַשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ. מִפְּנֵי הַבֳּיֵיתּוֹסִין. שֶׁהָיוּ אוֹמְרִין. יַקְטִיר מִבַּחוּץ וְיַכְנִיס מִבִפְנִים.

כָּתוּב וְהֵבִיא מִבֵּית לַפָּרֹכֶת. וְנָתַן אֶת הַקְּטוֹרֶת עַל הָאֵשׁ לִפְנֵי יְי. שֶׁלֹּא יְתַקֵּן מִבַּחוּץ וְיַכְנִיס מִבִּפְנִים. שֶׁהֲרֵי הַצְּדוּקִין אוֹמְרִין. יְתַקֵּן מִבַּחוּץ וְיַכְנִיס. אִם לִפְנֵי בָשָׂר וָדָם עוֹשִׂין כֵּן קַל וָחוֹמֶר לִפְנֵי הַמָּקוֹם. וְאוֹמֵר כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה עַל הַכַּפּוֹרֶת. אָמְרוּ לָהֶן חֲכָמִים. וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר וְנָתַן אֶת הַקְּטוֹרֶת עַל הָאֵשׁ לִפְנֵי יְי. אֵינֹו נוֹתֵן אֶלָּא מִבִּפְנִים. [אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה עַל הַכַּפּוֹרֶת.] מְלַמֵּד שֶׁהוּא נוֹתֵן בָהּ מַעֲלֶה עָשָׁן. וּמְנַיִין שֶׁהוּא נוֹתֵן בָהּ מַעֲלֶה עָשָׁן. תַּלְמוּד לוֹמַר וְכִסָּה עֲנַן הַקְּטוֹרֶת [אֶת הַכַּפּוֹרֶת אֲשֶׁר עַל הָאָרוֹן וְלֹא יָמוּת]. הָא אִם לֹא נָתַן בָהּ מַעֲלֶה עָשָׁן אוֹ שֶׁחִיסֵּר אַחַת מִסַּמְמָנֶיהָ חַיָיב מִיתָה. וְלֹא יָמוּת הֲרֵי זֶה עוֹנֶשׁ. כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה עַל הַכַּפּוֹרֶת. הֲרֵי זֶה אַזְהָרָה.

משנה: אֶחָד יִשְׂרָאֵל וְאֶחָד כֹּהֲנִים וְאֶחָד כֹּהֵן מָשִׁיחַ. מַה בֵּין יִשְׂרָאֵל לַכֹּהֲנִים לְכֹהֵן מָשִׁיחַ אֶלָּא שֶׁדַּם הַפָּר מְכַפֵּר עַל הַכֹּהֲנִים עַל טוּמְאַת מִקְדָּשׁ וָקֳדָשָׁיו. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כְּשֵׁם שֶׁדַּם הַשָּעִיר הַנַּעֲשֶׂה בִפְנִים מְכַפֵּר עַל יִשְׂרָאֵל כָּךְ דַּם הַפָּר מְכַפֵּר עַל הַכֹּהֲנִים. כְּשֵׁם שֶׁוִּידּוּי שֶׁל שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ מְכַפֵּר עַל יִשְׂרָאֵל כָּךְ וִידּוּייוֹ שֶׁל פָּר מְכַפֵּר עַל הַכֹּהֲנִים: