ויקרא טז:יח מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי יומא, תמורה, חולין ומנחות

משנה: נָטַל אֶת הַדָּם מִמִּי שֶׁהָיָה מְמָרֵס בּוֹ נִכְנַס לַמָּקוֹם שֶׁנִּכְנַס וְעָמַד לַמָּקוֹם שֶׁעָמַד וְהִזָּה מִמֶּנּוּ אַחַת לְמַעְלָן וְשֶׁבַע לְמַטָּן וְלֹא הָיָה מִתְכַּוֵּין לְהַזּוֹת לֹא לְמַעְלָן וְלֹא לְמַטָּן אֶלָּא כְמַצְלִיף. וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה. אַחַת. אַחַת וְאַחַת. אַחַת וּשְׁתַּיִם. אַחַת וְשָׁלשׁ. אַחַת וְאַרְבַּע. אַחַת וְחָמֵשׁ. אַחַת וָשֵׁשׁ. אַחַת וָשֶׁבַע. יָצָא וְהִנִּיחוֹ עַל כַּן הַזָּהָב שֶׁהָיָה בַהֵיכָל: הֵבִיאוּ לוֹ אֶת הַשָּׂעִיר שְׁחָטוֹ קִיבֵּל בַּמִּזְרָק אֶת דָּמוֹ. נִכְנַס בַּמָּקוֹם שֶׁנִּכְנַס וְעָמַד בַּמָּקוֹם שֶׁעָמַד וְהִזָּה מִמֶּנּוּ אַחַת לְמַעְלָן וְשֶׁבַע לְמַטָּן וְלֹא הָיָה מִתְכַּוֵּין לְהַזּוֹת לֹא לְמַטָּן וְלֹא לְמַעְלָן אֶלָּא כְמַצְלִיף. וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה וכו׳. יָצָא וְהִנִּיחוֹ עַל כַּן הַשֵּׁנִי שֶׁהָיָה בַהֵיכָל. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לֹא הָיָה שָׁם אֶלָּא כַן אֶחָד בִּלְבָד. נָטַל דַּם הַפָּר וְהִנִּיחַ דַּם הַשָּׂעִיר וְהִזָּה מִמֶּנּוּ עַל הַפָּרוֹכֶת שֶׁכְּנֶגֶד הָאָרוֹן מִבַּחוּץ אַחַת לְמַעְלָן וְשֶׁבַע לְמַטָּן וְלֹא הָיָה מִתְכַּוֵּין לְהַזּוֹת לֹא לְמַעְלָן וְלֹא לְמַטָּן אֶלָּא כְמַצְלִיף. וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה. נָטַל דַּם הַשָּׂעִיר וְהִנִּיחַ דַּם הַפָּר וְהִזָּה מִמֶּנּוּ עַל הַפָּרוֹכֶת שֶׁכְּנֶגֶד הָאָרוֹן מִבַּחוּץ אַחַת לְמַעְלָן וְשֶׁבַע לְמַטָּן וְלֹא הָיָה מִתְכַּוֵּין לְהַזּוֹת לֹא לְמַעְלָן וְלֹא לְמַטָּן אֶלָּא כְמַצְלִיף. וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה. עֵירָה דַם הַפָּר לְתוֹךְ דַּם הַשָּׂעִיר וְנָתַן אֶת הַמָּלֵא לְתוֹךְ הָרֵיקָן: וְיָצָא אֶל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר לִפְנֵי ה׳ וְכִפֵּר עָלָיו זֶה מִזְבַּח הַזָּהָב.

הַקּוֹדֶשׁ. צָרִיךְ לְכַוֵּין כְּנֶגֶד הַקּוֹדֶשׁ. אָמַר רִבִּי נֶחֶמְיָה. לְפִי שֶׁמָּצָאנוּ בַּפָּר הַבָּא עַל כָּל הַמִּצְוֹת שֶׁהוּא עוֹמֵד חוּץ לַמִּזְבֵּחַ וּמַזֶּה עָל הַפָּרוֹכֶת בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מַזֶּה. יָכוֹל אַף זֶה כֵן. תַּלְמוּד לוֹמַר אֲשֶׁר לִפְנֵי י״י. וְאֵיכָן הָיָה. לִפְנִים מִן הַמִּזְבֵּחַ. אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן. תַּלְמוּד לוֹמַר אֲשֶׁר לִפְנֵי י״י. הָא אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא עַל מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי.

מְנַיִין שֶׁהוּא זָקוּק לְהֶעָרוֹת. תַּלְמוּד לוֹמַר וְנָתַן מִדַּם הַפָּר וּמִדַּם הַשָּׂעִיר. בִּזְמַן שֶׁהֵן מְעוּרָבִין. יָכוֹל מִזֶּה בִפְנֵי עַצְמוֹ וּמִזֶּה בִפְנֵי עַצְמוֹ. תַּלְמוּד לוֹמַר וְכִפֶּר אַהֲרֹן עַל קַרְנֹתָיו אַחַת בַּשָּׁנָה. אַחַת בַּשָּׁנָה הוּא מְכַפֵּר. וְאֵינוֹ מְכַפֵּר שְׁתַּיִם בַּשָּׁנָה. אוֹ נֵימַר. דַּם הַפָּר אַחַת בַּשָּׁנָה. לֹא שְׁתַּיִם בַּשָּׁנָה. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. מִדַּם חַטַּאת הַכִּפּוּרִים אַחַת בַּשָּׁנָה יְכַפֵּר עָלָיו לְדֹרֹתֵיכֶם. אַחַת בַּשָּׁנָה הוּא מְכַפֵּר. וְאֵינוֹ מְכַפֵּר שְׁתַּיִם בַּשָּׁנָה. הַכֹּל מוֹדִין בְּשֶׁבַע הַזָּאוֹת שֶׁלְּמַטָּן שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהֶעָרוֹת. דִּכְתִיב [שֶׁבַע] וָלֹא אַרְבַּע עֶשְׂרֵה.