ויקרא טז:כז מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי סוטה, תלמוד ירושלמי יומא, תלמוד ירושלמי הוריות ויומא

הלכה: כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן כול׳. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל שֶׁאֵינוֹ כְגוֹן אֵילּוּ שֶׁהָיְתָה סִפֵּיקָה [בְיָדָם] לִמְחוֹת אַל יִמְחֶה. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. כְּשֵׁם שֶׁמִּצְוָה לוֹמַר עַל דָּבָר שֶׁהוּא נַעֲשֶׂה. כָּךְ מִצְוָה שֶׁלֹּא לוֹמַר עַל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ נַעֲשֶׂה. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. כְּשֵׁם שֶׁאָסוּר לְטָהֵר אֶת הַטָּמֵא כָּךְ אָסוּר לְטַמֵּא אֶת הַטָּהוֹר. רִבִּי בָּא בַּר יַעֲקֹב בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אִם בָּאָת הֲלָכָה תַחַת יָדֶיךָ וְאֵין אַתְּ יוֹדֵעַ אִם לִשְׂרוֹף אִם לִתְלוֹת. לְעוֹלָם הֲוֵי רָץ אַחַר הַשְּׂרֵיפָה יוֹתֵר מִן הַתְּלִיָיה. שֶׁאֵין לָךְ חָבִיב בַּתּוֹרָה יוֹתֵר מִפָּרִים הַנִּשְׂרָפִין וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִין וְהֵן בִּשְׂרֵיפָה. רִבִּי יוֹסֵי בָּעֵי. לְמֵידִין דָּבָר שֶׁאֵין מִצְוָתוֹ לְכָאן מִדָּבָר שֶׁמִּצְוָתוֹ לְכָאן.

הלכה: [בָּא לוֹ אֵצֶל פָּרוֹ וכו׳.] אֲנָן תַּנִּינָן. בָּא לוֹ אֵצֶל הַפָּר וְאֵצֶל שָׂעִיר הַנִּשְׂרָפִין. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. בָּא לוֹ כֹהֵן גָּדוֹל לִקְרוֹת. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה. קְרָאָ מְסַיֵיעַ לַמַּתְנִיתָן. וְהַמְשַׁלֵּחַ אֶת הַשָּׂעִיר לַעֲזָאזֵל יְכַבֵּס בְּגָדָיו. מַה כְתִיב בַּתְרֵיהּ. וְאֵת פַּר הַחַטָּאת וְאֵת שְׂעִיר הַחַטָּאת. אָמַר רִבִּי מָנָא. [וַאֲפִילוּ כהן] כָאהֵן דְּתַנִּינָן תַּנָּיָיא בָּרְיָיא אַתְיָא הִיא. כְּאִנַּשׁ דִּסְלַק מִטִּיבֵּרְיָא לְצִיפּוֹרִין. עַד דְּהוּא בְטִיבֵּרְיָא אָמְרִין. בְּצִיפּוֹרִין הוּא יְתִיב.

רִבִּי זְרִיקָן אָמַר רִבִּי זְעוּרָה שָׁאַל. פָּרִים הַנִּשְׂרָפִין וּשְׂעִירִין הַנִּשְׂרָפִין שֶׁנִּיטְמְאוּ מָהוּ שֶׁיִּשָּׂרְפוּ כְמִצְוָותָן. מַה צְרִיכָה לֵיהּ. בְּשֶׁנִּיטְמְאוּ לִפְנֵי זְרִיקָה. אֲבָל אִם נִיטְמוּ אָחַר זְרִיקָה קוֹרֵא אֲנִי עָלְיו בְּמוֹעֲדוֹ. אַף בַּשַּׁבָּת. בְּמוֹעֲדוֹ. אַף בְּטוּמְאָה. [אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וְעָדָה שֶׁכָּתַב בּוֹ בְמוֹעֲדוֹ לֵית שְׁמַע מִינָּהּ כְּלוּם.] אָמַר רִבִּי מָנָא. לֹא מִיתְמְנַע רִבִּי יוֹסֵי רִבִּי קַיֵים הָכָא. וַאֲמַר לֵיהּ. קִיֵים בְּפַר מָשִׁיחַ וְעֵדָה. וְאָמַר לֵיהּ.