ויקרא ט:כג מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי יומא, יומא ושבת

רִבִּי יוֹסֵה בַּר חֲנִינָה בָעֵי. עֲשִׂירִית הָאֵיפָה הֵיאַךְ קְרֵבָה. (חֶצְיָים) [חֶצְיָיהּ] קְרֵיבָה אוֹ שְׁלֵימָה קְרֵבָה. מִן מַה דִכְתִיב וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל אֹהֶל מוֹעֵד. [מְלַמֵּד] שֶׁלֹּא בָא עִמּוֹ אֶלָּא לְלַמְּדוֹ עַל מַעֲשֵׂה הַקְּטֹרֶת. הָדָא אָמְרָה. חֶצְיָים קְרֵבָה. אִין תֵּימַר. שְׁלֵימָה קְרֵבָה. נִיתְנֵי. עַל מַעֲשֵׂה קְטוֹרֶת וְעַל עֲשִׂירִית הָאֵיפָה. אָמַר רִבִּי תַנְחוּם בַּר יוּדָן. וְלֹא בָעֲבוֹדוֹת שֶׁבִּפְנִים אֲנָן קַיָימִין. כְּבָר לִימְּדוֹ עֲבוֹדוֹת שֶׁבַּחוּץ.

מאי תלמודא אמר רבא אמר קרא כי בענן אראה ועדיין לא נראה ואלא מ"ט איענוש

א"ל רב חביבי מחוזנאה לרב אשי ת"ש (שמות מ, יז) ויהי בחדש הראשון בשנה השנית באחד לחדש הוקם המשכן תנא אותו יום נטל עשר עטרות ראשון למעשה בראשית ראשון לנשיאים ראשון לכהונה ראשון לעבודה ראשון לירידת האש ראשון לאכילת קדשים ראשון לשכון שכינה ראשון לברך את ישראל ראשון לאיסור הבמות ראשון לחדשים ומדריש ירחא דניסן דהאי שתא חד בשבת דאשתקד [בד'] בשבת