ויקרא יז:יא מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי פסחים, תלמוד ירושלמי שבת, יומא ותלמוד ירושלמי יומא

הלכה: מְנַיִין שֶׁהוּא צָרִיךְ לְשׁוֹחְטוֹ לִשְׁמוֹ. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב. וַ‍אֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא. לוֹמַר. אִם שְׁחָטוֹ לְשֵׁם פֶּסַח הֲרֵי הוּא פֶסַח. וְאִם לָאו אֵינוֹ פֶסַח. שְׁאָר כָּל מַעֲשָׂיו מְנַיִין. וַעָשִׂיתָ [פֶּסַח]. שֶׁיְּהוּ כָל מַעֲשָׂיו לְשֵׁם פֶּסַח. מֵעתָּה אֲפִילוּ הֶקְטֵר אֵימוֹרִין. תַּלְמוּד לוֹמַר זֶבַח. מַה זְבִיחָה מְיוּחֶדֶת שֶׁהִיא מְעַכֶּבֶת אֶת הַכַּפָּרָה. יָצָאוּ הֶקְטֵר אֵימוֹרִין שֶׁאֵינָן מְעַכְּבִין אֶת הַכַּפָּרָה.

חַטָּאת לְשֵׁם בְּעָלִים מְנַיִין. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. וְעָשָׂה הַכֹּהֵן אֶת הַחַטָּאת וְכִפֶּר עַל הַמִּטַּהֵר מִטּוּמְאָתוֹ. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹסֵי. מֵעַתָּה אֲפִילוּ הֶקְטֵר אֵימוֹרִין. תַּלְמוּד לוֹמַר וְכִפֵּר. מַה זְרִיקָה מְיוּחֶדֶת שֶׁהִיא מְעַכֶּבֶת אֶת הַכַּפָּרָה. יָצָאוּ הֶקְטֵר אֵימוֹרִין שֶׁאֵינָן מְעַכְּבִין אֶת הַכַּפָּרָה.

הַצּוֹבְעוֹ. מַה צְבִיעָה הָיְתָה בַמִּשְׁכָּן. שֶׁהָיוּ מְשַׁרְבָּטִין בַּבְּהֵמָה בְּעוֹרוֹת אֵלִים מְאָדָּמִים. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. הָדָא אָמְרָה. הָעוֹשֶׂה חַבּוּרָה וְנִצְרַר בָּהּ דָּם חַיָיב. הַמְאַדֵּם אוֹדֶם בַּשָׂפָה חַיָיב. הַמּוֹצִיא דָּם חַיָיב מִשּׁוּם נְטִילַת נְשָׁמָה שֶׁבְּאוֹתוֹ מָקוֹם. הַצָּר צוּרָה. הָרִאשׁוֹן חַיָיב מִשּׁוּם כּוֹתֵב וְהַשֵּׁינִי חַיָיב מִשּׁוּם צוֹבֵעַ. חִיסֵּר בָּהּ אֶבֶר וּבָא אַחֵר וּגְמָרָהּ חַיָיב מִשּׁוּם מַכֶּה בַפַּטִּישׁ. וְהַסּוֹחֵט וְהַמְכַבֵּס מְלָאכָה אַחַת הִיא. תַּנֵּי. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁלְרִבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר. הַצַּבָּעִים שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם הָיוּ עוֹשִׂין סְחִיטָה מְלָאכָה בִפְנֵי עַצְמָהּ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁלְרִבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אַרְבָּעִים מְלָאכוֹת אִינּוּן. וְנִיתְנֵי. לֹא אֲתִינָן מִיתְנֵי אֶלָּא מִילִּין דְּכָל עַמָּא מוֹדֵיי בָּהֶן.