עַל־כֵּ֤ן אָמַ֙רְתִּי֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כָּל־נֶ֥פֶשׁ מִכֶּ֖ם לֹא־תֹ֣אכַל דָּ֑ם וְהַגֵּ֛ר הַגָּ֥ר בְּתוֹכְכֶ֖ם לֹא־יֹ֥אכַל דָּֽם׃ (ס)
תלמוד ירושלמי מעשר שני
הלכה: מַעֲשֵׂר שֵׁינִי נִיתָּן לַאֲכִילָה כול׳. נִיתָּן לַאֲכִילָה שֶׁכָּתוּב בּוֹ אֲכִילָה. לִשְׁתִיָיה שֶׁהַשְּׁתִיָיה בִּכְלָל אֲכִילָה. מְנַיִין שֶׁהַשְּׁתִיָיה בִּכְלָל אֲכִילָה. רִבִּי יוֹנָה שָׁמַע לָהּ מִן הָדָא. עַל כֵּן אָמַרְתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל נֶפֶשׁ מִכֶּם לֹא יֹאכַל דָּם. מָה נָן קַיָימִין אִם בְּדָם שֶׁקָּרַשׁ. וְהָתַנֵּי דָּם שֶׁקָּרַשׁ אֵינוֹ לֹא אוֹכֶל וְלֹא מַשְׁקֶה. אֶלָּא כִּי נָן קַיָימִין כְּמוֹת שֶׁהוּא וְהַתּוֹרָה קָרָאת אוֹתוֹ אֲכִילָה. וְהָא תַנֵּי הִמְחָה אֶת הַחֵלֶב וּגְמָעוֹ הִקְפָּה אֶת הַדָּם וַאֲכָלוֹ הֲרֵי זֶה חַיָיב. מַה עֲבַד לָהּ רִבִּי יוֹנָה. אֵינוֹ לֹא אוֹכֶל לְטַמֵּא טוּמְאַת אוֹכְלִין וְלֹא מַשְׁקֶה לְטַמֵּא טוּמְאַת מַשְׁקִין.
תלמוד ירושלמי שבועות
הלכה: שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל. וְאָכַל כול׳. שְׁתִיָיה בִּכְלָל אֲכִילָה וְלֹא אֲכִילָה בִכְלָל שְׁתִיָיה. רִבִּי יוֹנָה שָׁמַע כּוּלְּהוֹן מִיכָּא. עַל כֵּן אָמַרְתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל נֶפֶשׁ מִכֶּם לֹא תֹאכַל דָּם. מָה נָן קַיָימִין. אִם בְּדָם שֶׁקָּרַשׁ. הָתַנֵּי. דָם שֶׁקָּרַשׁ אֵינוֹ לֹא אוֹכֶל וְלֹא מַשְׁקֶה. (אֶלָּא כֵן נָן קָיָימִין. כָּל שֶׁהוּא. כָּל שֶׁהוּא אֲכִילָה. פָּתַר לָהּ כְּרִבִּי עֲקִיבָה. דְּרִבִּי עֲקִיבָה אָמַר. כָּל שֶׁהוּא אֲכִילָה.) וְהָתַנֵּי. הִמְחָה הַדָּם וּגְמָעוֹ אוֹ שֶׁהִקְפָּה חֵלֶב וַאֲכָלוֹ. אִם יֵשׁ בּוֹ כְזַיִת חַיָיב. מָה עֲבַד לָהּ רִבִּי יוֹנָה. אֵינוֹ אוֹכֶל לִיטָּמֵא טוּמְאַת אוֹכְלִין וְלֹא מַשְׁקֶה לִיטָּמֵא טוּמְאַת מַשְׁקִין. חָזַר רִבִּי יוֹנָה וּפָתַר מַתְנִיתָה. וְנָתַתָּה הַכֶּסֶף בְּכֹל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשְׁךָ. מָה נָן קַיָימִין. אִם בְּטוֹעֵם טַעַם יַיִן לְתַבְשִׁיל. וַהֲלֹא הַטַּעַם לִפְגָם. אֶלָּא כֵן נָן קָיָימִין כָּל שֶׁהוּא וְרַחֲמָנָא קְרָיֵיהּ אֲכִילָה. רַבָּנִן דְּקַיסָרִין אָמְרִין. תִּיפְתָּר בְּאִילֵּין גֳּמְרַיָיה וְאוֹרְזָרַיָיה שֶׁהָכֹּל טְפֵילָה לָאֲכִילָה כָּאֲכִילָה.
תלמוד ירושלמי יומא
הלכה: לָמָּה. שְׁתִיָיה בִּכְלָל אֲכִילָה. אֵין אֲכִילָה בִכְלָל שְׁתִיָיה. מָנַיִין שֶׁהַשְּׁתִיָיה בִּכְלָל אֲכִילָה. רִבִּי יוֹנָה שָׁמַע לָהּ מִן הָדָא. עַל כֵּן אָמַרְתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל נֶפֶשׁ מִכֶּם לֹא תֹאכַל דָּם. מָה נָן קַיָימִין. אִם בְּדָם שֶׁקָּרַשׁ. הָא תַנֵּי. דָם שֶׁקָּרַשׁ אֵינוֹ לֹא אוֹכֶל וְלֹא מַשְׁקֶה. אֶלָּא כִי נָן קָיָימִין. כָּמוֹת שֶׁהוּא. וְהַתּוֹרָה קָרָאת אוֹתוֹ אֲכִילָה. וְהָתַנֵּי. הִמְחָה אֶת הַחֵלֶב וּגְמָייוֹ. הִקְפָּה אֶת הַדָּם וַאֲכָלוֹ. [אִם יֵשׁ בּוֹ כְזַיִת] חַיָיב. מָה עֲבַד לָהּ רִבִּי יוֹנָה. אֵינוֹ אוֹכֶל לְטַמְּאוֹ טוּמְאַת אוֹכְלִין וְלֹא מַשְׁקֶה לְטַמְּאוֹ טוּמְאַת מַשְׁקֶה. חָזַר רִבִּי יוֹנָה שָׁמַע לָהּ מִן הָדָא. וְנָתַתָּה הַכֶּסֶף בְּכֹל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשְׁךָ. מָה נָן קַיָימִין. אִם בְּטוֹעֵם טַעַם יַיִן לְתוֹךְ הַתַּבְשִׁיל. וַהֲלֹא טַעַם יַיִן לִפְגָם הוּא. [אֶלָּא כִּי נָן קָיָימִין כָּמוֹת שֶׁהוּא. וְהַתּוֹרָה קָרָאת אוֹתוֹ אֲכִילָה.] רַבָּנִן דְּקַיסָרִין אָמְרֵי. תִּיפְתָּר בְּאִילֵּין אוֹרְזָנַיָיא וְגּוֹמְנַנַּיָיא. כָּל הַטָּפֵל לָאֲכִילָה כָּאֲכִילָה הִיא.