ויקרא יז:יד מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי יומא, כריתות, פסחים וחולין

כִּֽי־נֶ֣פֶשׁ כָּל־בָּשָׂ֗ר דָּמ֣וֹ בְנַפְשׁוֹ֮ הוּא֒ וָֽאֹמַר֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל דַּ֥ם כָּל־בָּשָׂ֖ר לֹ֣א תֹאכֵ֑לוּ כִּ֣י נֶ֤פֶשׁ כָּל־בָּשָׂר֙ דָּמ֣וֹ הִ֔וא כָּל־אֹכְלָ֖יו יִכָּרֵֽת׃

תלמוד ירושלמי יומא

תַּנֵּי. מוֹעֲלִין הָיוּ בַדָּמִים. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר וְרִבִּי שִׁמְעוֹן. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. אֵין מְעִילָה בַדָּמִים. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כִּי הַדָּם הוּא בַּנֶּפֶשׁ יְכַפֵּר. אֵין לְךְ בוֹ אֶלָּא כַפָּרַת נֶפֶשׁ בִּלְבַד. רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל אוֹכְלָיו יִכָּרֵת. אֵין לְךְ בוֹ אֶלָּא כָרֵת נֶפֶשׁ בִּלְבַד. אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. הִקְדִּישׁ דָּם בֵּינֵיהוֹן. מָאן דְּאָמַר. אֵין לְךְ בוֹ אֶלָּא כַפָּרַת נֶפֶשׁ בִּלְבַד. וְזֶה הוֹאִיל וְאֵין בוֹ כַפָּרָה אֵין בוֹ מְעִילָה. מָאן דְּאָמַר. אֵין לְךְ בוֹ אֶלָּא כָרֵת נֶפֶשׁ בִּלְבַד. וְזֶה הוֹאִיל וְיֵשׁ בּוֹ כָרֵת יֵשׁ בּוֹ מְעִילָה. אֲתַא רִבִּי בָּא רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הִקְדִּישׁ דָּם וּבֶדֶק הַבַּיִת בֵּינֵיהוֹן. וַהֲוָה רִבִּי זְעוּרָה חֲדִי בָהּ. סְבַר עַל דְּרַבָּנִן אִיתְאֲמָרַת. אֲמַר לֵיהּ. וּמַה בְיָדָךְ. וְעַל דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן אִתְאֲמָרַת.
שאל רבBookmarkShareCopy

כריתות

אמר רבא שלש כריתות האמורות בדם למאי אחת לדם חולין ואחת לדם קדשים ואחת לדם התמצית
שאל רבBookmarkShareCopy

כריתות

ואמר רבא חמשה לאוין האמורין בדם למה אחת לדם חולין ואחת לדם קדשים ואחת לדם כיסוי ואחת לדם איברין ואחת לדם התמצית
שאל רבBookmarkShareCopy