וְאֹֽכְלָיו֙ עֲוֺנ֣וֹ יִשָּׂ֔א כִּֽי־אֶת־קֹ֥דֶשׁ יְהוָ֖ה חִלֵּ֑ל וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מֵעַמֶּֽיהָ׃
תלמוד ירושלמי פסחים
חָזַר רִבִּי יוּדָה וְדָנוֹ דִין אַחֵר. חָמֵץ אָסוּר בַּאֲכִילָה וְנוֹתָר אָסוּר בַּאֲכִילָה. מַה זֶה בִשְׂרֵיפָה אַף זֶה בִשְׂרֵיפָה. אָמְרוּ לוֹ. נְבֵילָה תוֹכִיחַ. שֶׁהִיא אֲסוּרָה בַאֲכִילָה וְאֵינָהּ בִּשְׂרֵיפָה. אָמַר לָהֶן. חָמֵץ אָסוּר בַּאֲכִילָה וּבַהֲנָיָיה וְנוֹתָר אָסוּר בַּאֲכִילָה וּבַהֲנָיָיה. אַל תּוֹכִיחַ נְבֵילָה שֶׁאֵינָהּ אָסוּר בַּהֲנָיָיה. אָמְרוּ לוֹ וַהֲרֵי שׁוֹר הַנִּסְקָל יוֹכִיחַ. שֶׁהוּא אָסוּר בַּאֲכִילָה וּבַהֲנָיָיה וְאֵינוֹ בִשְׂרֵיפָה. אָמַר לָהֶן. חָמֵץ אָסוּר בַּאֲכִילָה וּבַהֲנָיָיה וְחַיָיבִין עָלָיו כָּרֵת [וְנוֹתָר אָסוּר בַּאֲכִילָה וּבַהֲנָיָיה וְחַיָיבִין עָלָיו כָּרֵת]. אַל יוֹכִיחַ שׁוֹר הַנִּסְקָל שֶׁאֵין חַיָיבִין עָלָיו כָּרֵת. אָמְרוּ לוֹ. וַהֲרֵי חֵלֶב שׁוֹר הַנִּסְקָל יוֹכִיחַ. שֶׁהוּא אָסוּר בַּאֲכִילָה וּבַהֲנָיָיה וְחַיָיבִין עָלָיו כָּרֵת וְאֵינוֹ בִשְׂרֵיפָה. אָמַר לָהֶן. חָמֵץ אָסוּר בַּאֲכִילָה וּבַהֲנָיָיה וְחַיָיבִין עָלָיו כָּרֵת וְיֵשׁ לוֹ זְמַן וְנוֹתָר אָסוּר בַּאֲכִילָה וּבַהֲנָיָיה וְחַיָיבִין עָלָיו כָּרֵת וְיֵשׁ לוֹ זְמַן. אַל יוֹכִיחַ חֵלֶב שׁוֹר הִַנִּסְקָל שֶׁאֵין לוֹ זְמַן. אָמְרוּ לוֹ. וַהֲרֵי אָשָׁם תָּלוּי כְשִׁיטָּתָךְ יוֹכִיחַ. שֶׁהוּא אָסוּר בַּאֲכִילָה וּבַהֲנָיָיה וְחַיָיבִין עָלָיו כָּרֵת וְיֵשׁ לוֹ זְמַן [וְאֵינוֹ בִשְׂרֵיפָה]. וְשָׁתַק רִבִּי יוּדָה.
תלמוד ירושלמי מכות
משנה: הַטָּמֵא שֶׁאָכַל אֶת הַקּוֹדֶשׁ וְהַבָּא אֶל הַמִּקְדָּשׁ טָמֵא הָאוֹכֵל חֵלֶב וְדָם וְנוֹתָר וּפִגּוּל וְטָמֵא הַשּׁוֹחֵט וְהַמַּעֲלֶה בַחוּץ וְהָאוֹכֵל חָמֵץ בַּפֶּסַח. וְהָאוֹכֵל וְהָעוֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים וְהַמְּפַטֵּם אֶת הַשֶּׁמֶן וְהַמְפַטֵּם אֶת הַקְּטוֹרֶת וְהַסָךְ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְהָאוֹכֵל נְבֵילוֹת וּטְרֵיפוֹת שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים. אָכַל טֶבֶל וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁלֹּא נִיטְּלוּ תְרוּמָתוֹ וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁלֹּא נִפְדּוּ. כַּמָּה יֹאכַל מִן הַטֶּבֶל וִיהֵא חַיָיב. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כָּל שֶׁהוּא וַחֲכָמִים אוֹמְרִים כַּזָּיִת. אָמַר לָהֶן רִבִּי שִׁמְעוֹן אֵין אַתֶּם מוֹדִין לִי בָּאוֹכֵל (נְבֵילָה) [נְמָלָה] כָּל שֶׁהוּא שֶׁהוּא חַיָיב. אָמְרוּ לוֹ מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְבִרְיָיתָהּ. אָמַר לָהֶן אַף חִיטָּה אַחַת כְּבִירְיָתָהּ:
תמורה
ויליף נותר חילול חילול מטומאה דכתיב גבי טומאה (ויקרא כב, ב) בני ישראל ולא יחללו וגו' וכתיב גבי נותר (ויקרא יט, ח) ואוכליו עונו ישא כי את קדש ה' חלל