ויקרא יט:י מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי פאה

הלכה: רִבִּי חִיָיא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן טַעֲמַיְהוּ דְּבֵית שַׁמַּאי לֶעָנִי וְלַגֵּר מַה תַלְמוּד לוֹמַר תַּעֲזוֹב אוֹתָם יֵשׁ לָךְ עֲזִיבָה אֲחֶרֶת כְּזוּ. מַה זוּ לָעֲנִיִים וְלֹא לָעֲשִׁירִים. אַף מַה שֶׁנֶּאֱמַר בְּמָקוֹם אַחֵר לָעֲנִיִים וְלֹא לָעֲשִׁירִים.

אִית דְּבָעִי מַשְׁמָעִינָהּ מִן הָדָא תַּעֲזוֹב הַנַּח לִפְנֵיהֶן תְּבוּאָה בְּקַשָּׁהּ. תִּלְתָּן בְּעָמִיר תְּמָרִים בִּמְכַבֵּדוֹת. יָכוֹל בְּדָלִית וּבְדֶקֶל כֵּן תַּלְמוּד לוֹמַר אוֹתָם. מַה רָאִיתָ לְרַבּוֹת אֶת אֵילּוּ וּלְהוֹצִיא אֶת אֵילּוּ. אַחַר שֶׁרִיבָּה הַכָּתוּב מִיעֵט. מַרְבֶּה אֲנִי אֶת אֵילּוּ שֶׁאֵינָן שֶׁל סַכָּנָה וּמוֹצִיא אֲנִי אֶת אֵילּוּ שֶׁהֵן שֶׁל סַכָּנָה.

תַּנִּי מַתְּנֹת עֲנִיִים שֶׁבַּשָּׂדֶה שֶׁאֵין עֲנִיִים מַקְפִּידִין עֲלֵיהֶן הֲרֶי הֵן שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת. רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיא בְּעִי וְיֵשׁ אָדָם קוֹרֵא שֵׁם פֵּיאָה לְעַצְמָן. תַּנִּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזוֹב אוֹתָם וְלֹא לָעוֹרְבִין וְלָעֲטַלֵפִים.