ויקרא יט:יד מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי דמאי, תלמוד ירושלמי ערלה, תלמוד ירושלמי גיטין ותמורה

מַתְנִיתָא מְסַיְיעָא לְדֵין וּמַתְנִיתָא מְסַיְיעָא לְדֵין. מַתְנִיתָא מְסַיְיעָא לְרִבִּי לָעְזָר. הַתַּגָּר בְּכָל מָקוֹם דְּמַאי. אֵימָתַי בִּזְמַן שֶׁרוֹב מִכְנָסוֹ מִיִּשְׂרָאֵל אֲבָל אִם הָיָה לוֹקֵח מִן הַגּוֹי וַודַּאי. מַתְנִיתָא מְסַיְיעָא לְרִבִּי יוֹחָנָן. תַּנִּי רִבִּי נְחֶמְיָה אָמַר אֶחָד גּוֹי וְאֶחָד יִשְׂרָאֵל כּוּתִי וְאֶחָד עַם הָאָרֶץ פְּעָמִים שֶׁהוּא לוֹקֵח פַּעַם אַחַת מִן הַגּוֹי פַּעַם אַחַת מִיִּשְׂרָאֵל דְּמַאי.

אָמַר רִבִּי חַגַּיי. כַּד נַחְתִּית מִן אִילְפָא שְׁמָעִית קָלֵיהּ דְּרִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא יְתִיב מַתְנֵי. בֶּגֶד שֶׁצְּבָעוֹ בִּקְלִיפֵּי עָרְלָה יִדָּלֵק. וְתַנִּינָן נָטַל הִימֶינָה כֶּרְכִּד אָסוּר בַּהֲנָיָיה. אָרַג בּוֹ אֶת הַבֶּגֶד אָסוּר בַּהֲנָיָיה. יַיִן נֶסֶךְ שֶׁנָּפַל לַבּוֹר כּוּלּוֹ אָסוּר בַּהֲנָיָיה. וְתַנִּינָן רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. יִימָּכֵר כּוּלּוֹ לְגוֹי חוּץ מִדְּמֵי יַיִן נֶסֶךְ שֶׁבּוֹ. אָמַר רִבִּי אָחָא בַּר יַעֲקֹב. חַגַּיי קְשָׁתָיהּ רִבִּי חַגַּיי קִיְימָהּ. מַיי כְדוֹן. תַּמָּן אֵין דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לִיקַּח יַיִן מִן הַגּוֹי. בְּרַם הָכָא דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לִיקַּח בֶּגֶד מִן הַגּוֹי.

משנה: כָּל גֵּט שֶׁיֵּשׁ עָלָיו עֵד כּוּתִי פָּסוּל חוּץ מִגִּיטֵּי נָשִׁים וְשִׁיחֲרוּרֵי עֲבָדִים. מַעֲשֶׂה שֶׁהֵבִיאוּ לִפְנֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל לִכְפַר עוֹתְנַי גֵּט אִשָּׁה וְהָיוּ עֵידָיו עֵידֵי כוּתִים וְהִכְשִׁירוֹ. כָּל הַשְּׁטָרוֹת הָעוֹלִין בְּעַרְכָאוֹת שֶׁלַּגּוֹיִם אַף עַל פִּי שֶׁחוֹתְמֵיהֶן גּוֹיִם כְּשֵׁירִים חוּץ מִגִּיטֵּי נָשִׁים וְשִׁיחֲרוּרֵי עֲבָדִים. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כּוּלָּן כְּשֵׁירִין לֹא הוּזְכְּרוּ אֶלָּא בִזְמַן שֶׁנַּעֲשׂוּ בַהֶדְיוֹט.