ויקרא כא:ה מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי מכות, תלמוד ירושלמי קידושין, יבמות ומכות

משנה: הַקּוֹרֵחַ קָרְחָה בְרֹאשׁוֹ וְהַמַּקִּיף פְּאַת רֹאשׁוֹ וְהַמַּשְׁחִית פְּאַת זְקָנוֹ וְהַשּׂוֹרֵט שְׂרִיטָה אַחַת עַל הַמֵּת חַיָיב. שָׂרַט שְׂרִיטָה אַחַת עַל חֲמִשָּׁה מֵתִים אוֹ חָמֵשׁ שְׂרִיטוֹת עַל מֵת אֶחָד חַיָיב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת. עַל הָרֹאשׁ שְׁתַּיִם אַחַת מִכָּאן וְאַחַת מִכָּאן וְעַל הַזָּקָן שְׁתַּיִם מִכָּאן וּשְׁתַּיִם מִכָּאן וְאַחַת מִלְּמָטָּה. רִבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר אִם נְטָלָן כּוּלָּן כְאַחַת אֵינוֹ חַיָיב אֶלָּא אַחַת. וְאֵינוֹ חַיָיב עַד שֶׁיִּטְּלֶנּוּ בַתַּעַר. רִבִּי לָעְזָר אוֹמֵר אֲפִלּוּ לִקְּטוֹ בַּמַלְקֵט אוֹ בָרְהִיטְנִי חַיָיב:

חוּץ מִבַּל תַּשְׁחִת וּבַל תַּקִּיף וּמִבַּל תִּיטַּמֵּא לַמֵּתִים. אִיסִּי אוֹמֵר. אַף מִשּׁוּם לֹא יִקְרְחוּ קָרְחָה. מַה טַעֲמָא. לֹא יִקְרְחוּ קָרְחָה. אֶת שֶׁיֵּשְׁנוֹ בִּפְאַת זָקָן יֵשְׁנוֹ בְקָרְחָה. וְנָשִׁים שֶׁאֵין לָהֶן זָקָן פְּטוּרוֹת מִן הַקָּרְחָה. וְעוֹד מִן הָדָא בָּנִים. ולֹא בָנוֹת. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. נָשִׁים חַיָיבוֹת בְּקָרְחָה. מַה טַעַמָא. כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַיי אֱלֹהֶיךָ. אֶחָד אֲנָשִׁים וְאֶחָד נָשִׁים. מַה מְקַיֵים רִבִּי לָעְזָר בָּנִים. בְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁלְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קְרוּאִים בָּנִים. וּבְשָׁעָה שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁלְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינָן קְרוּיִין בָּנִים. רַב מְפַקֵּד לְאִילֵּין דְּבֵי רַב אֲתֵי רַב הַמְנוּנָא מְפַקֵּד לַחֲבֵרָיָיא. פַּקְדּוֹן לִנְשֵׁיכוֹן כַּד הַוְויָין קַיְימִין עַל מֵיתַיָּא דְּלָא לִיהַוְיָין מְתַלְּשִׁן בְּשַׂעֲרֵיהוֹן שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ לִידֵי קָרְחָה. עַד כַּמָּה הִיא קָרְחָה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. כָּל שֶׁהוּא. וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. כִּגְרִיס. מָאן דָּמַר כָּל שֶׁהוּא. מְמַשְׁמַע קָרְחָה כָּל שֶׁהוּא. מָאן דְּאָמַר כִּגְרִיס. נֶאֱמַר כָּאן קָרְחָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן קָרְחָה. מַה קָרְחָא הָאֲמוּרָה לְהַלָּן כִּגְרִיס אַף כָָּאן כִּגְרִיס. רִבִּי יוֹסֵי בַּר מָמָל. כֹּהֱנֶת מוּתֶּרֶת לָצֵאת חוּצָה לָאָרֶץ. מַאי טַעֲמָא. אֱמוֹר אֶל הַכֹּהֲנִים. לֹא אֶל הַכֹּהֲנוֹת. דִּלֹא כֵן מָה אֲנָן אָמְרִין. הוֹאִיל וְהִיא בִכְלַל גְּזֵירָה לֹא תֵצֵא. אִם אוֹמֵר אַתְּ כֵּן נִמְצֵאתָ דוֹחֶה פָּרָשַׁת טֻמְאוֹת.

אלא אתיא מזקנו דתניא (ויקרא יד, ט) זקנו מה תלמוד לומר לפי שנאמר (ויקרא כא, ה) ופאת זקנם לא יגלחו שומע אני אף כהן מצורע כן ת"ל זקנו